טראומות / חרדות

שלום רב, אני אשאר בעילום שם. אני בת 32 אמא לתאומים בת ובן בני שנה וחצי ונשואה לבן זוגי באושר. התאומים שלנו נולדו בשבוע 28 ולכן היו בפגייה חודשיים וגדלו באינקובטור. מאז יום שיחרורם מהפגייה אנחנו חובים יחד איתם מחלות ילדות, חום, הקאות, כמו כל ילד נורמלי שגדל. הבעיה היא בתאומים שכשאחד מפסיק השני מתחיל. חשוב לי לציין כי הילדים ילדים בסך הכל נוחים וכייף להיות איתם. הם במסגרת עד 16:00 ואני חוזרת מעבודה ולוקחת אותם מהוריי שמוציאים אותם. נתתי קצת רקע לבעיה שלי. אתמול חבינו , בעלי ואני משהו שלא מאחלת לשום זוג עם ילדים. בני הקיא מתוך שינה והתחיל להיות מאוד מאוד חלש וזה התבטא בריפיון הגוף ובאפטיות מוחלטת. "טסנו" עם הרכב למיון ושם כבר הילד התחיל להתאושש כמו שצריך וחזר לעצמו עוד לפני שטיפלו בו ואח"כ השתחררנו. הבעיה שלי היא שאחרי כל טראומה אני פשוט לא מתפקדת כמעט יומיים שלמים. חשוב לי לציין כי אני נוטלת את הכדור רסיטל מזה כ- 7 שנים בערך. כדור אחד ליום. והוא מאוד עוזר לי ואני בסך הכל בן אדם מאושר וטוב לי. אבל אחרי כל טראומה של הילדים שלי אני משתתקת. אני מתפקדת אם הילדים והכל אבל את עצמי אני מזניחה כגון אוכל שאני לא מצליחה לאכול עד שאני מתאוששת. מה דעתך? האם טבעי הדבר? חשוב לי לציין עוד שאני חוזרת לעצמי אחרי טראומה כזו משהו כמו יומיים בערך. אני גם מוקפת אהבה מכל הצדדים אבל נורא קשה לי עם כל מה שקשור למחלות הילדים וכדומה. מה אתה מציע לעשות? מצטערת על השורות הרבות. אודה לתשובתך אני