מאהבת שלא יודעת כבר מה לעשות
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ד"ר נעמן שלום, יש לי קשר עם גבר שמבוגר ממני ב13 שנה.הוא אלמן(בן 49) אשר גרה איתו כבר שנים אישה שמבוגרת ממנו בשנתיים היא לא יהודיה והם גם לא נשואים. שני ילדיו לא מסתדרים עם האישה הזו ולכן הם לא גרים איתו. אני במערכת יחסים איתו כבר 7 שנים. גם פיזית גם נפשית (מדברים על הרבה דברים) הוא מתקשר כמה פעמים ביום. אף פעם לא התמודדתי מולו עם הקשר שיש לו איתה והעובדה שהיא גרה איתו והוא אף פעם לא דיבר עליה או על קיומה. לאחרונה היחסים שלנו הפיזיים מעין עלו מדרגה ושמתי לב שהוא יותר משקיע בי ממה היה בעבר. רוצה לראות אותי כמה פעמים בשבוע ומקשיב בהקשבה מלאה. לפני שבוע היה מיקרה מסוים שנפגעתי ממנו ומאז לא התקשר (להערכתי הוא לא מסוגל לומר לי שהוא נוסע איתה ולכן לא מתקשר). נודע לי אמש כי הוא נוסע ל10 ימים או שבועיים איתה לחו"ל (ליומהולדתה וכנראה למשפחה שלה בחו"ל). נורא קשה לי עם מה שקורה, אני מרגישה שקשה לי לנשום, אני בוכה בלי סוף. לא מצליחה להבין מה קרה ואיך קרו הדברים. אני לא מצליחה להביא את עצמי לדבר איתו עליה. זה מצב שכאילו שנינו מתעלמים מקיומה ומנהלים מערכת יחסים נפרדת לגמרי. כל פעם שאני רוצה להתעמת איתו עליה אני מקבלת מעין שיתוק. אני ממש אובדת עצות, מי שיודע על הקשר אומר לי שזה קשר פסול ושהוא לא יעזוב אותה בחיים. ההרגשה הכללית שלי היא שאני כנראה לא מספיק טובה כדי שינהלו איתה מערכת יחסים בריאה. אולי באמת יש בי איזשהו פגם שבגלל זה אני לא מספיק ראויה שהוא יהיה איתי. אני מרגישה שכל הגוף שלי עולה כמו לבה של הר געש אך אין לו לאן לצאת, ממש לכודה בגוף שלי בלי יכולת להגיב. מה יהיה איתי? האם אשתגע בסופו של דבר?
שאלתי אליך היא - למה ? למה להרגיש שאת מאהבת של אדם ורואה עצמך מחוץ לזוגיות בריאה? אולי זה בגלל שלך יש את ההבנה שמה שקורה איתו הוא אכן שגוי אבל חלשה מכדי לעזוב. פעם אדם אמר לי שאומץ משמעותו לא לברוח והחלטות מהפכניות אלא - להישאר ולוותר לעצמך, למה לוותר על האפשרות לחברות אמיתית וכנה עם בן זוג שראוי ויהיה לצידך תמיד... אלו שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך אני מנחיה והמענה עליהן הן ההתמודדות האמיתית...אני לא מכירה אותך אבל חבל לי, קימים בסיפור סימנים שמזכירים את המשפחה המסורתית הערבית, כזו בא הגבר דומיננטי ומסוגל במקביל לספק את צרכיהן של מספר נשים, את רוצה להרגיש כך ? אולי קימות עוד כמה נשים בסיפור הלא מונוגמי הזה ? חומר למחשבה...
דיקלה,אף אחד לא יכול לדעת "מה יהיה איתך", אבל די-בטוח שלא "תשתגעי מזה". כשאנו במצוקה ריגשית, כפי שאת חשה בהווה, די שכיח וצםוי שאנו מפתחים חשש מ"להשתגע". החוששים, בד"כ לא "משתגעים". יחד עם זאת, להערכתי, מן הראוי שתפני ליעוץ/טיפול פסיכולוגי כדי לחזק דימוייך העצמי הירוד ובעקבות כך אף להיות מסוגלת ליצור זוגיות מתאימה וראויה עבורך.