בעיה קשה במיוחד.
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב, אני בן 18.5, התגייסתי לפני ארבעה חודשים.(טירונות 02 חודש וחצי) במהלך הטירונות היתה לי דלקת בשתן(סיוט). ד"א הייתי בדיכאון רציני בטירונות. הלכתי לרופא בבסיס ולא יכלתי להשאר איתו בחדר בגלל שכל שניה היה לי הרגשה שאני צריך להשתין.. אז יצאתי מהחדר כשיחררו אותי הביתה אמא שלי לקחה אותי למיון כשראתה שהמצב חמור. שם הזריקו לי אנטיביוטיקה בכדי לטפל מידית בבעיה, ונתנו לי אנטיביוטיקה בכדור, (ד"א הם שאלו שם במיון אם אני רוצה שנבדוק שזה דלקת באמת, מרוב הגירוי, רציתי את האפשרות הכי מהירה(בגלל הסבל) ולכן בלי בדיקה ועם תסמינים של דלקת(לדברי הרופא) הוא נתן לי אנטיביוטיקה). לא לקחתי את הכדור אנטיביוטיקה שהוא נתן, אלא רופא משפחה פרטי שאותו ההורים שלי מכירים הביא כדור אחר וטען שהוא יותר חזק ויעביר יותר מהר את הדלקת.. שם הכדור: טאבניק 500מ"ג ואמר לי לקחת חצי בבוקר וחצי בערב, מאז שנתן את הכדור התחילו לי שלשולים שהמשיכו במשך חודש. אחרי החודש כאבי בטן. עד עכשיו יש לי כאבי בטן אבל לא ברמה שהייתה לי, הלכתי לרופא ביחידה(כבר סיימתי טירונות) הוא אמר לי לעשות בדיקת דם+צואה. עשיתי רק דם, הכל היה בסדר. אפשר לומר שכל זה היה מבוא עכשיו הבעיה שממנה באתי לפה לשאול היא.. מאז הדלקת בשתן בטירונות - שעברה עם הכדור. כל פעם שאני נמצא במקום שאין לי אליו גישה לשירותים והוא מקום סגור, אז אני צריך להשתין וכל מה שאני חושב עליו הוא השתן שיש לי, עם זה בא לפעמים כאב ראש קל זמני. לדעתי המצב נובע מזה שאני לחוץ. זה מגיע לרמות כאלה שאני נמצא ברכבת, יש הרבה אנשים ברכבת כל השירותים תפוסים - אני מסוגל לצאת מהרכבת\להיות במצב ממש ממש ממש ממש לחוץ שיכול להגיע ל"אי שליטה". זאת בעיה ממש ממש ממש קשה להתמודד איתה.. אני לא יודע מה לעשות לדעתי זה נפשי ולא פיזי.. מה לעשות, בבקשה תעזור לי, תודה.
ח.אתה כנראה צודק. זה נשמע כהתפתחות "נפשית", לאחר "גירוי" אורגני-ביולוגי. נוצרה כנראה "התניה" שהפעילה ומפעילה רגישות חרדתית אפשרית שלך, המשפיעה ו"מגרה" המערכת הביולוגית. כללית, יש להכחיד את ההתניה. קל להמליץ, יותר קשה לבצע. ככל שתתאפק מלהענות לדחף "לברוח" בסיטואציות המלחיצות, המערכת שלך תרגע וחוזר חלילה. תוכל גם להתיעץ עם רופא שיתן לך תרופה המעכבת את צורך ההשתנה, ולו לזמן מה. אם תתקשה לעמוד בכך, כדאי שתסתייע בגורם פסיכולוגי-מקצועי ולו למספר פגישות.
אני לא חושב שתרופה תעזור מפני שגם אם אין לי הרבה שתן, ז"א השתנה לפני המקרה בפרק זמן קצר, עדיין אני חושב על זה ומנסה לא לחשוב אבל זה לא עוזר. גם אני חשבתי על להלחם בזה... אבל זה יותר מידי קשה. יש גם פחד של להשתין במכנסיים ליד אנשים.. אני חושב שאני אלך לטיפול פסיכולוגי.. ד"א חשבתי על זה ויש לי שאלה, האם יהיה לי יותר קשה לפתור את זה ככל שעובר הזמן? או שאין קשר? ז"א האם כדאי למהר ללכת לטיפול? (לא שזה לא מפריע לי ממש לחיי היום יום(זה כן)) בכדי שזה לא יחמיר, או שזה לא יכול להחמיר? האם יש שם לתופעה? תודה רבה דוקטור אני מודה לך מאוד:)