חרדת נטישה

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

13/08/2007 | 01:52 | מאת: ספיר

היה לי קשר עם גבר דכאוני שניסה להתאבד שהיינו יחד. הוא טופל בביח, מקבל כדורים, אבל רוב הזמן הוא בדכאון הסתיר ממני. התנהגותו היתה מוזרה, נתוקים רגשיים, בקורת ותמיד בקש לחזור לאחר מריבות ופרדות. תמיד חקר אותי למה אני איתו והאם אני אוהבת אותו. נפרדנו לפני 5 חדשים. הוא רב איתי נתק טלפון והתנתק וגם אני. התחלתי להרגיש רע, חרדות, נטישה, וכל העוולות שהוא עשה לי עלו וצצו. קבלתי ציפרלקס וקלונקס. עדיין לא התגברתי לחלוטין למרות שמצבי השתפר. האם יש סיכוי שאני בטרואמה מנסיון ההתאבדות שלו,וכל הנתוקים והפרדות שקרו בגללו, דברים ששכחתי וצפו בעקבות הפרדה ועושים לי פשוט רע. האם יש סיכוי שהדכאון שלו נדבק בי? אודה על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה
14/08/2007 | 00:35 | מאת: תשובה לספיר משלום

ספיר, דיכאון לא מדבק, זה לא איידס או שפעת, תתנתקי ממנו אחת ולתמיד, מצאי לך גבר אחר, בריא למען השם כי הוא באמת נשמע בעייתי- מיטה חולה אמיתית! יש הרבה דגים בים...(חבל על המזוכיזם) ואת התרופות המזורגגות תזרקי לאסלה- חבל על הבריאות, שלום

14/08/2007 | 02:24 | מאת: ספיר

תודה עבור הפרגון. אבל בעצת הרופא אני צריכה כדרוים לתקופה של כמה חדשים להרגע, כי אז אני חובשת בבהירות וזה מוציא אותי מהדכאון. עוד מספר חדשים לא גדול, אזרוק אותם. אני נוסעת לחול באמצע סמפטבר. תודה על התמיכה

ספיר, הדכאון אינו מחלה מדבקת וגם לא הכרחי להסיק שאת בטראומה, במובן הקליני של המינוח. אך המינוח לא משנה. משנה העובדה שאת מתמודדת עם מצב משברי קשה ומתמשך. הוא החל בקשר בעייתי ביותר, כולל מצבי STRESS קשים שהגיעו לשיא בנסיון האובדני של חברך לשעבר וכלה בפרידה. ועם כל היותה בלתי נמנעת ורצויה, בהצטברה לשחיקה שהתקיימה כבר תוך כדי הקשר היא גירתה כנראה את "חרדת הנטישה" ו"פצעים" רגשיים אחרים המתקיימים באישיותך והעצימה אותם עד לכדי דכאון, משלך. אני שמח לשמוע שמצבך משתפר והולך ויש להניח שתוך זמן לא רב, תשובי לאיתנך.

14/08/2007 | 02:32 | מאת: ספיר

אני לוקחת ציפרלס בוקר וכדור שינה בערב. יש לי עדיין שרידים של הדכאון, ביחוד ששמעתי שהוא יצוא עם מישהי מכעורת מאוד, אותה הכיר לפני שהכיר אותי. איך מצא כל כך מהר? אולי לכסות על החלל שנוצר שנפרדנו? אני לא יוצרת קשר איתו בכלל, לא מתעניינת ולא מתקרבת. אני גם בשיחות אצל עובדת סוציאלית פעם בשובע. עכשיו אל תהייה שבועיים והיא חסרה לי. האם החרדה עוברת בשמך הזמן שלומדים כלים מתאימים כי אני רוצה לשכוח את העוולות והגועל של ההתנהגות שלו. אולי הבעיה שאני כרגע לא עובדת ולא עסוקה מספיק? אודה לך אם תתייחס פעם נוספת למען שלוות נפשית תודה מקרב לב

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה