חרדה חברתית

שלום רב, אני בן 39 מצליח בעבודתי ומתקדם בעבודה לקראת תפקידים שדורשים פגישות עם אנשים בעלי סמכות או דיבור בפני קהל. אני בישן אך מצליח בהרבה מקרים להסתיר את זאת. מפריע לי מאוד התחושה המעיקה של פחד ומתח שמתבטאים בשינוי בקול, הסמקה, עליה בקצב דפיקות לב, ולפעמים פליטות פה שטותיות שאנני יודע למה וגם כועס מאוד על עצמי שאמרתי אותם. כל ההרגשות האלה אני חווה כאשר אני עומד לדבר בפני אנשים זרים שהם ברמה שלי או יותר מבחינת סמכות או אקדמאית. כנ"ל כאשר אני מתבקש להציג את עצמי בפני אנשים זרים כאלה שמכירים לי במהלך העבודה ובמיוחד כאשר אני מדבר בשפה זרה למרות שאני מסתדר די טוב. הרגשות אלה גורמות לי לברוח ולהימנע ממצבים אלה הדבר שמתחיל להפריע לי ולעיתים גם לפוגע בעבודתי. אני ממש מקנא בעמיתי בעבודה ואנשים אחרים בכלל שמשדרים בטחון עצמי רב ומדברים חופשי ובכל מצב ולא מתרגשים בכלל. אני מרגיש כלוא בתוך הכלוב של הפוביה הזו (לא שאני סובל מדכאון) וחולם על הרגע שבו אני יכול לפרוץ את הכלוב הזה ועד כמה החיים שלי בעבודה היו משתנים מקצה אל הקצה, מתוך מודעות למה אני מסוגל לעשות אילו לא הייתי סובל מהבעיה הזו. אני קורא הרבה על הנושא הזה לאחרונה ורואה כל מיני מודעות באנטרנט וכל מיני שיטות טיפוליות (תרופתיות, התנהגותיות כמו CBT, היפנוזה..). ברור שחלק מהמודעות רודפות רק אחרי כסף ואחרות עם מידת הצלחה נמוכה כזו או אחרת. אני פונה אליך כי אני מבקש חוות דעת מקצועית בנושא. שאילתי כמובן היא האם יש פתרון אמיתי ויעיל לבעיה, במיוחד לא תרופתי? האם אני יכול לצאת מזה? מהם אחוזי ההצלחה האמיתיים שהניסיון מדווח עליהם? (אני גר בצפון במידה ואתה רוצה להמליץ לי על טיפול מסוים). אני מודה לך מאוד על ההתייחסות לשאילותי.

שמח לקרוא כאן, שאנשים מתחילים להבין שסמי-פלא פסיכיאטרים הם לא התשובה לבעיות. כמדומני הראשונה שתקפה כאן את הנושא הזה ישירות הייתה אחת בשם O.P - (זוכר שהייתה קידומת לשם, אך היא הייתה על הכיפק) אמנם ד"ר נעמן לא אהב את הרעיון שהיא נכנסה כך ללא התרעה מוקדמת, ועוררה אחריה תקשורת ענפה, אך בסך הכול היא צדקה בגדול על כול מה שאמרה.היא העמידה במקום גם את בעלי הסמכה להיפנוזה גם. עידן המחשב, הפורמים למינהם, שתוקעים אותנו ליד המחשב יוצרים בעיות חדשות של העידן הזה- וצריך היום, דחוף, יותר מסדרות טיפולים יקרים, שיטות היפנוזה וכדורים, סדנאות לשכלול מחדש של כישורים חברתיים אמיתיים עם בני-אדם במציאות הלא וירטואלית בלבד.אני מכיר כמה סדנאות כאלה והן עובדות מצויין, כי אף אחד לא מתיימר שם להיות נורמלי וזה כבר חיובי. שלכם שמח על הדברים שאני קורא.

שלום רב, תודה רבה על ההתיחסותך המפורטת לשאלה. הצעת לי סדנאות קבוצתית ל"יחסים בינ-אישיים" "אימון לאסרטיביות" וכד. האם יש לך כתובת בצפון שאני יכול לפנות אליה? תודה רבה,

אני סבלתי שנים מהתופעה וכן גם מדיכאון נוראי בעקבות זה. הבעיה שלי היתה יותר נוראית משלך כי כל בן אדם זר ובעיקר קבוצת אנשים שלא הכרתי היו מרתיעים אותי כמו למשל בעבודה הקודמת שלי שבקושי דיברתי עם אנשים. אפילו היה קשה לי לאכול ליד אנשים, הבטחון שלי היה בריצפה ופחדתי מהצל של עצמי. אנשים היו מדברים עלי וחושבים עלי כעל טיפוס מוזר כי גם אני כשדיברתי הייתי כל כך נלחצת ופולטת שטויות. רק רציתי שהאדמה תבלע אותי. וא]ילו לא יכולתי לצאת לדייטים בגלל זה. אז המצב שלי היה אומנם יותר קיצנוי משלך. והגיע לשלב של דיכאון נורא והתקף חרדה, שהיו נוראים אבל במבט לאחור שינו את החיים שלי לטובה! אף פעם לא הייתי חושבת לפנות לטיפול בגלל כל הדעות הקדומות אבל עכשיו אני מבינה שזה בהחלט שווה את זה ואין לי בעיה להודות שאני מטופלת אצל פסיכאטרית, כי זה שווה את זה. אז מה שקרה שנאלצתי למרות שאז הרגשתי רע עם זה אבל לא הייתה ברירה לפנות לפסיכאטרית והדכאון נעלם לגמרי וגם החרדה החברתית כמעט לגמרי. היום אני עם ביטחון עצמי גבוה מלא חברים, יוצאת לדייטים, ומאושרת בעבודה. אנשים קרובים אלי אומרים שאני בן אדם שונה לגמרי. היום אני יותר פתוחה, מסוגלת להגיד ולעשות מה שאני חושבת, לא מפחדת מאף אחד וסוף סוף נהנית מהחיים! התרופה שאני משתמשת בה היא רסיטל. היא גם נגד דכאון וגם לחרדה חברתית. אני מניחה שאם למצב כמו שלי זה עזר גם לך זה יעזור ואם לא יש הרבה תרופות אחרות. רק לא מומלץ סרוקסאט כי זה ממכר ועם תופעות לוואי! אני אומרת לך שזה פשוט שווה את זה ואם הייתי יודעת זאת הייתי חוסכת לעצמי הרבה סבל כבר מלפני כמה שנים. בהצלחה!

אני יודעת שיש כל מיני שיטות מלבד התרופות אבל כל אחד עוזר לו משהו אחר, אני ניסיתי כל מיני טיפולים חלקם צויו ע"י ד"ר מאיר נעמן, ובמקרה הזה שום דבר לא עזר חוצ מהתרופות. אני יודעת שיש אנשים שכן עזר להם. לי זה היה עוד כמה חודשים של סבל, אם אתה לא בעד תרופות תנסה קודם את השיטות, אבל שוב לדעתי לפחות אצלי התרופה החלה להשפיע בצורה משמעותית אחרי חודש אבל אצל כל אדם זה שונה.