אי הבנה ותמיכה מבן זוג
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב אני בת 24 נשואה טריה + תינוקת בת 8 חודשים. משך כל ההריון הינו גרים עם חמאתי , כל הזמן הזה וגם לפני חתונה והריון הכל היה בסדר, בעלי היה כלכך אוהב ודואג שכל הזמן היה מנשק ומחבק ודואג ,אולי 1000 נישיקות ביממה ,אפילו שהיתי ניכנסת לשירותי בבית היה מחכה מאחורי דלת ושם את היד על החלון הקטן.היה מאוד רומנטי. אבל... מרגע שעברנו לבית שלנו הכל הישתנה, ועוד בזמן שאני אחרי לידה וזקוקה יותר לתמיכה וחום,פתאום הוא ניהיה יבש,לא שם לב אלי ,לא מקשיב ומרופף ,ניגמרו החיבוקים ונישיקות ואפילו שחוזר מעבודה ולא מנשק בכלל אני מזכירה לו וניגשת עליו הוא מיתרחק כאילו שאני מגאילה אותו וגם חשק במיטה ירד לו מאוד . כמה שאני מדברת איתו ואומרת על הרגשתי לא עוזר,הוא אומר תמיד שהוא איף ,ובגלל הנישיקות לתינוקת החמודה כבר לא נישערים לו כוח בישבילי ,ושכן עדיין אוהב אותי ואני אישה יפה. זה מאוד מפריע לי כי אני מאוד רגישה ורומנטי ,אני בוכה והוא לא עושה כלום והולך לישון ועוד יותר מרגיז אותי ,ובגלל זה ניהיתי מאוד עצבנית עם חוסר סבלנות כבר,ויש לנו הרבה ריבים ישתותיים ,אני אוכלת את עצמי מיביפנים לא יודעת מה לעשות,מרגישה בודדה ומיותרת,איפה כל האהבה ואחפתיות שהיה לו???????????? בבקשה תעזרו לי ותדריכו אותי , אני מרגישה שחיים שלי מיתפרקות??????????!!!! תודה רבה
שירן, למרות שתיאורך נשמע שכיח למדי, הוא בהחלט מצער מאד. הנסיבות מוכרות. שילוב של שחיקה, הריון ולידה, מצבי לחץ מצטברים ( יחד עם מעבר דירה ואולי עוד דברים ) עשויים להסביר מדוע ואולי אף להקל על תחושת הדחיה אך בפירוש אינם "נחמה". במקביל ועל רקע זה, יתכן ואת מפתחת רגישות וציפיות יתר, הגורמות לך לדרוש יותר תשומת לב ובעלך החש "נרדף", "בורח" עוד יותר. ללא פתיחות אותנטית ביניכם והשקעה משותפת בשיפור, הדברים עלולים להדרדר ודי מהר. הייתי מנסה ( לא "לוחץ" ) לשכנע את בעלך להצטרף אלייך, בפנייה משותפת ליועץ/מטפל זוגי, להקלה על מצבכם ומניעת ההדרדרות.