משהו שמתריד אותי מאוד
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום ד"ר נעמן! שמי אינה, אני בת 28. אני סובלת מדיכאון, הפרעת אישיות גבולית ואפילפסיה (התנתקויות, הזיות ראייתיות וריח). אני לוקחת אפקסור 150 מג בבוקר וסרוקוויל 50מג לפני השינה. לא לוקחת טיפול נגד אפילפסיה. יש דבר אחד שמתריד אותי מאוד קרוב לשנה: התעסקות עם אגודל ואצבע של הידיים ובוהן ואצבע שנייה ברגליים. קשה לי מאוד לתאר את זה אבל האור שמסביב לציפרניים שלי כואב לי מאוד בגלל זה. אני לא יכולה להתמודד עם זה כבר. בימים האחרונים כדי לא להתעסק עם אצבעות הרגליים (אני מזיזה אותם לבד, לא נוגעת בהם) חבשתי אותם בתחבושות וזה באמת עזר. אבל עם הידיים אין לי מה לעשות. התייעצתי עם נוירולוג - הוא אמר לי שזה לא תחום שלו. התייעצתי עם פסיכיאטר - הוא אמר שהוא לא מכיר תופעה כזאת ומצד שני הוא לא רוצה להוסיף לי עוד כדורים. הפסיכולוגית שלי לא יכולה לעזור לי. אני הגעתי כבר לסף של ייאוש - חשבתי לחתוך את האור שמסביב לצפרניים כדי לא להתעסק עם זה יותר. האם אתה יכול לעזור לי? לפחות להגיד מה גורם לזה? ואולי גם איך מטפלים בזה ולאיזה תחום זה שייך? תודה מראש אינה
אינה, קשה לעזור במקום ש-3 אנשי מקצוע, איתם את קשורה, מתקשים ( על פי דברייך ) לעזור לך. על פי תיאורך סביר לשער שמדובר ב"תגובה עצבנית הרגלית" ( בדומה לכסיסת ציפרניים, גירוד פצעים, ליפוף שיער וכד' ) המועצמת כתוצאה מהמתח הנפשי שאת מצויה בו. נראה אף שבעייתך קשורה ל- 3 התחומים שציינת.. פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ונוירולוגיה. אם אמנם אין מקום להוספת תרופות, כדברייך, הייתי מנסה טיפול בהיפנוזה. זה בהחלט יכול להועיל.