עייפה מלהתמודד

אני בת 32 מאז שאני זוכרת את עצמי אני עצובה מעין עצבות שצורבת בבטן אני המשכתי במשך שנות ה-20 שלי חויתי דכאונות והתקפי חרדה, קוצר נשימה, התעוררויות כל לילה שהמיטה ספוגה בזיעה, חרדות מ"אני לא טובה מספיק, אני לא חזקה, אני לא אוכל לדאוג לעצמי, אני לבד,לא עושה מספיק, פחד קבצנים ברחוב ולחשוב שאולי יש סיכוי שאגיע למצב מליון מחשבות שגורמות שייאוש וחולשה פחד עצום מנטישה חוסר אימון בססי באנשים הסובבים אותי וזה לא משנה אם הם לידי שנים או כבר הראו לי שהם שם כשאצטרך אותם . לא מאמינה לאף אחד, כל הסובבים אותי חושבים שאני מוצלחת, מוכשרת, כל הזמן עושה דברים חדשים מעיזה יפה ואני מרגישה כאילו אני מרמה אותם כאילו הם לא רואים כמה אני רקובה מבפנים. קשה לראות את מה שאני מתארת כלפי חוץ אני מאוד טובה בלהסתיר אני חושבת שלא הפסקתי לעשות בגלל הפחד שלי מכישלון אבל אני עדיין מרגישה כישלון יום יומי עצום שגורם לי לתסכול. הייתי בטיפול פסיכולוגי כמה פעמים גם לקחתי ציפרלקס לתקופה של שנתיים אין להשוותאת התקופה שעברתי להיום כי אני מרגישה שעשיתי דרך ארוכה אבל אני מרגישה שזה חוזר מערכות יחסים תמיד מעוררות את זה בני הזוג תמיד תומכים ומפרגנים מה שמעורר אצלי עוד יותר פחדים אני שופטת אותם מבקרת אותם בראש שלי ואני כבר לא יודעת מה נכון ומה לא נכון, מה מוגזם ולא פתיר לסתם מחלוקת מתגברים עליה וככה גם ביום יום. אני כל היום עסוקה בלשמור על האיזון כל היום הןא מלחמה עם עצמי אני מאוד עייפה אני מנצלת עשירית מעצמי כי עם כל השאר אני עסוקה בלהתמודד אני לא מאמינה בטיפול אני פסכולוגי רגיל או בתרופות כי הן לא פותרות את הבעיה הייתי רוצה המלצה לטיפול אחר שאני ארגיש בו יותר נוח אולי בפסכולגיה ואומנות אני יודעת יודעת אבל משה ו עם יצירה ולא רק מילים תודה