התקפי זעם
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום לד"ר אני בת 36 ,אם חד הורית לשתי בנות גיל ההתבגרות. עברתי לגור עם חברי בביית משותף ,ומאז -שנה וחצי אנו חיים במין סיר לחץ נוראי -אף אחד לא הכין את שנינו למצב הזה,יש מתח תמידי בין בין הזוג לבין הקטנה בת 11 -משחקי כח שאני תמיד נמצאת במרכזם- מנסה להלך בין הטיפות. מידי שבועיים לערך-יש לי התקפי זעם נוראיים על בן הזוג . זה קורה לי בעיקר כשאני לפני קבלת הווסת - אני מוציאה את כל הכעס עליו- זורקת מילים פוגעות נורא,לא מצליחה לעצור את עצמי במשך יומיים,פשוט הופכת להיות מפלצת,,,אח"כ אני כמובן לא מאמינה שזו אני אמרתי את כל הרפש הזה. אני סובלת מזה מאד. אני יודעת שיש תסמונת קדם ויסתית לכל אישה, אבל אצלי זה פשוט נורא- אני הופכת להיות בלתי נסבלת לסביבה,תוקפנית, שונאת אותו , לא יכולה לחשוב בהגיון, אני ממש לא אני . בן הזוג שלי נואש וכבר רצה לקום ולעזוב,לפעמים אני גם מוציאה את הכעס על הילדים , הופכת לנודניקית נוראית,חרדתית וכו,, יש לציין שלפני שעברנו לגור ביחד , פשוט לא היה לי את זה -אולי במינונים נמוכים אבל כנראה שלא היה על מי להוציא.. אני נואשת מהעניין, זה פוגע בכולם. אין תרופת פלא למצב -אולי תזונה אחרת -אבל אולי יש טיפים קטנים של הרגעה? של יכולת לשלוט בכעסים ? תודה רבה
יש טיפים לרגיעה (ראי בראש העמוד משמאל), אך כדאי..שתתיעצי עם רופא נשים לגבי טיפול מתאים ( יש טיפול כזה ) להקלת הסימפטומים הקדם-ויסתיים שלך. סביר שהם מועצמים בשל אישיותך הבסיסית הרגישה וםגיעה למצבי לחץ ותסכול ( כמו זה המאפיין את מצבך בהווה ). פעילות משולבת של טיפול רפואי-גניקולוגי, עם הרפיות ואולי אף יעוץ זוגי מתאים, יקלו עלייך מאד.