התמודדות עם לחץ ועומס נפשי

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

06/07/2005 | 20:43 | מאת: טל

ד"ר נעמן שלום רב, אני בחורה צעירה, נשואה ואמא לתינוק, סטודנטית וגם עובדת כמתרגלת באוניברסיטה, את התינוק אני מגדלת כמעט ללא עזרה (ברגע שבעלי חוזר הביתה בשמונה בערב הוא מאוד עוזר אבל העזרה היא רק משמונה בערב ועד 7 בבוקר כשהוא צריך ללכת לעבודה), מאוד לא קל לי מבחינת העומס, ניסיתי ביופידבק כדי להתמודד עם על הלחצים בחיי אך זה לא עזר, יש טיפול אלטרנטיבי שאתה ממליץ על מנת לנסות ולהתמודד עם כל העומס והלחץ? אני חייבת לציין כי אני זאת שבחרתי להעמיס על עצמי ואני כבר מתכננת לסיים את התואר כדי להירשם לדוקטורט ועל כן יווצר המשך עומס אך אני מרגישה שזאת המסגרת הנכונה עבורי כי אני לא מסוגלת להיות רק במסגרת אחת, אני מרגישה שאני חייבת להספיק כמה שיותר. הייתי שמחה לקבל המלצות כיצד לקחת את הדברים בפרופרציות נכונות על מנת להתמודד עם כל העומס והלחץ.

07/07/2005 | 19:22 | מאת: רותם

נשמע שאת ממש רוצה להיות וונדר-וומן. מן סופרמנית כזאת שמספיקה הכל ומצד שני לא בדיוק יודעת איך עושים את זה ונופלת מהרגליים. אי אפשר להיות בו זמנית בשני מקומות ואי אפשר לעשות במקביל שני דברים. זה תמיד יהיה האחד על חשבון השני ובכל רגע נתון צריך להחליט מה עדיף ומה יכול להיות במקום השני. וכשנולד ילד למשל - זה לא דבר שאפשר לשים בצד ולהוריד לו עדיפות. נכון שאת בהחלט יכולה לנסות ולמצוא עזרה בגידול התינוק רק נשאלת השאלה על איזה מזבח את הולכת להקריב אותו (מזבח ה"אני כבר מתכננת לסיים את התואר כדי להירשם לדוקטורט ועל כן יווצר המשך עומס אך אני מרגישה שזאת המסגרת הנכונה עבורי כי אני לא מסוגלת להיות רק במסגרת אחת, אני מרגישה שאני חייבת להספיק כמה שיותר". שמת לב כמה פעמים השתמשת במילה "אני"? ומה עם האהובים עלייך, למשל בעלך והילד, הם סתם תפאורה? כל הכיף והיופי בחיים זה לעשות צעד, להינות, לנוח ולהמשיך הלאה. כי אחרת זה דומה לנסיעה מטורפת במהירות של 250 קמ"ש כשכל מה שרואים מהנוף עוצר הנשימה זה רק טשטוש.

07/07/2005 | 19:24 | מאת: זמן לכל ועת לכל חפץ

זו התשובה לשאלה

10/07/2005 | 15:09 | מאת: טל

אני חייבת להבהיר מס' דברים, ראשית כל מעל לכל התינוק שלי ובעלי באים בעדיפות ראשונה ומעולם לא מנעתי מהם כלום בעקבות השאיפות שלי, הם תמיד ובכל מצב יבואו בעדיפות הראשונה , ומהרגע שילדתי מלוא תשומת ליבי מושקעת במשפחתי, בנוסף לכך אני עושה דברים נוספים, אני מודעת לזה שאני מעמיסה על עצמי מעל ומעבר וניסיתי כבר שלא לעשות זאת אבל ברגע שאני לא עושה מספיק דברים אז אני חשה ממש מתוסכלת כאילו שאני מבזבזת זמן יקר שיכולתי לנצל אותו לדברים חשובים, זאת הבעיה, קשה לי למצוא את המתכונת הנכונה מבחינת הזמן, אני באמת לא מנסה להיות סופר וומן, פשוט חבל לי שלא לנצל את הזמן שלי עד הסוף כראוי.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה