מילואים=דכאון=כעס=חוסר רצון
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
בכל פעם שאני צריך ללכת למילואים אני נתקף חרדה חוסר מעש ועצבנות .... אני מרגיש לא שייך לגוף הזה , אני מרגיש מנוכר מגעיל לי שם אני לא אוהב את זה !!!!!!! אני לוחם ביחידה קרבית , לחמתי במלחמה האחרונה , אני חייל מוערך נחשב כאמיץ עירני ובריא ...... אבל אני שונא את זה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא מסוגל ללכת יותר , זה לא קשור לחיים שלי יותר. עשיתי זאת למעלה מ-3 שנים סדיר וכ10 שנות מילואים וזהו ... נמאס לי ... נמאס לי להיות חייל , נמאס לי לראות את המגד שלי , ללבוש את המדים הללו, לעצור את החיים שלי בכל פעם שיש צו ... אני לא אשן הלילה , בבוקר מגייסים אותי ואני כולי מלא זעם !! יש דרך להשתחרר ? אני מוכן להתנדב בכל גוף ביד שרה בכל מקום פשוט לא ללבוש את המדים הללו יותר . עד שתהיה לי תשובה אני כבר אהיה מגויס . יום טוב .
הפתעה ! אתה מקבל תשובה עוד לפני שאתה מגויס.. הרגעה ! תחושותיך שכיחות ונורמטיביות. עוצמתן ומישכן עלולות להיות בעייתיות ובמיוחד להקשות עליך, רגשית ותפקודית אף מעבר לשירות המילואים. הקו המנחה הוא כמובן להשתדל ולהשלים עם ההכרח לעשות את שירות המילואים, ע"י עיצוב החשיבה שלך בהתאם ( זה אפשרי ), תמיכה חברתית, או פיקודית ואולי אף בדלית ברירה, מקצועית ( פסיכולוג ). כמובן שאם מצוקתך הריגשית-נפשית היא ממש בלתי נסבלת תמיד תוכל וראוי להסתייע בגורם מקצועי ( בצבא- קב"ן, או ב"אזרחות"-פסיכולוג קליני ) לשינוי שיבוצך והתאמתו לקשייך. בהצלחה
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
