דכאון שלאחר לידה?

שלום, ראשית,אני מצטערת על האורך לפני כשנה בערך ילדתי את בתי הבכורה. אני חייבת לציין שמן הרגע הראשון התאהבתי ונקשרתי אליה תוך כדי שגיליתי בעצמי צד שלא הכרתי לפני. חשוב לי להדגיש כי היא בעדיפות ראשונה על פני כל דבר בחיי,לצערי גם על פני בעלי. חזרתי לעבודה לאחר 4 חודשים,אך עבודתי הינה כסוכנת ועל כן אני יכולה לקפוץ לאמי,המטפלת בה,במהלך היום ולראות אותה ולהיות עימה. מהתקופה שלאחר הלידה גיליתי כי סבלנותי פוקעת מהר מאוד וכל דבר מרתיח אותי תוך שנייה בערך. היום,שנה לאחר הלידה, המצב החמיר. לקטנטונת יש בעיות אכילה,כנראה כתוצאה משיניים, ואני לוקחת זאת טיפה יותר מידי קשה,ומתעצבנת ונכנסת לדכאון של שעתיים בדר"כ.כמובן כל זאת בעקיפין משפיע על הקטנה מאחר והיא רואה כי איני כהרגלי וכי אני צועקת, ולצערי בנוכחותה, על אמי,בעלי וכל מי שבסביבה. אני חושבת שאני על סף קריסה. כולם מעצבנים אותי/מרגיזים אותי. אין לי סבלנות כמעט לאף אחד. אני נהנית רק מהקטנה,אולם כשהיא מתחילה עם בעיות האכילה,מיד אני מאבדת את מצב הרוח שוב. האם זהו סוג של דכאון לאחר לידה? אני בטוחה שזה עניין כימי בגוף. האם ישנם כדורים כלשהם שאני יכולה לקחת? חשבתי על רגיעון של הדס אבל איני יודעת אם זה ישפיע בכלל. אני לא יודעת מה לעשות וחשוב לי להדגיש שקשה לי בעיקר כי היני האחראית היחידה לה-כ-ל! האוכל של הקטנה,המשחקים כל יום אחה"צ,המקלחות,הבית,הבישולים,הנקיונות. המון נטל מוטל עליי ואני מנסה לעמוד בהכל,אבל מתחיל להיות לי כבד מידי.... בבקשה,אשמח לכל דעה/עצה. תודה!