טיפול אלטרנטיבי והחוק

שלום רב, אני פונה בבקשה לאינפורמציה, שכן השקעתי מאמצים רבים לשווא וכעת אני עומדת בצומת דרכים רצינית. אני שוקלת לעסוק בטיפול נפשי, בטכניקה טיפולית בסגנון גופנפש, אותה למדתי בארץ ובחו"ל, של נשימה-טיפולית (המשלבת שחרור ריגשי, שיחה, דמיון מודרך, מגע ותנועה), אשר מצאתיה כמספקת מענה מכיל ומשקם יותר מאשר טיפול פסיכולוגי, לסוג אוכלוסיה המתאים לכך. אני בוגרת B.A בפסיכו' בהצטיינות יתרה, עם נסיון התנדבותי רב, אהבה וגישה למקצוע הטיפולי.למרות כל אלה, במשך שנתיים לא התקבלתי לתואר שני בפסיכו' קלינית במגוון מוסדות. התהליך מלווה בתיסכול רב. שאלתי היא: מה החוק אומר לגבי מטפלים אלטרנטיביים (טיפול נפשי)? במה מסתכן מטפל ללא רישיון משרד הבריאות (במידה ויש לו ביטוח)? האם עומדים בסיכון זה גם פסיכולוגים לא-קלינים או שלא סימו התמחות? תרפיסטים בתנועה/אמנות/דרמה? בוגרי מסלול פסיכותרפיה הוליסטית ברידמן? שיטת גרינברג? האם כולם פועלים בנניגוד לחוק? מי בעצם מקבל רישיון לטפל ממשרד הבריאות (מלבד פסיכו' קליני ועו"ס קליני?) אשמח לכל פיסת מידע והכוונה להמשך. תודה וכל טוב, נועה