רעש ו"עצבים".

שלום רב, שמי מיתר ואני בת 28, מגיל מאוד צעיר (גיל בי"ס יסודי) יש ה מ ו ן מצבים בחיים שגורמים לי לעצבנות, לדוגמא: אנשים שלועסים בקול, מפצחים גרעינים, מזמזמים, לועסים מסטיק, רעש הבאס במוזיקה רחוקה, נשימות כבדות של אנשים ועוד עשרות דוגמאות כאלו. על פניו להתעצבן ממצבים כאלו יכול להראות נורמלי, אבל אני והאנשים הקרובים אלי יודעים שזה לא מצב רגיל. יש יותר מדי מצבים שגורמים לי להתעצבן והתגובה שלי קיצונית במקרים כאלה (אני מתרכזת רק בגורם המפריע, לא מסוגלת להתעסק בשום דבר אחר, כועסת ומתעצבנת עד שהרעש נפסק, ורק אז נרגעת). אני עומדת להיות אם בעוד כחצי שנה ואני לא רוצה להמשיך עם ההתנהגות הזו יותר, אני רוצה להיות שלווה ורגועה יותר ולקבל את הסביבה על מגוון רעשיה (או לפחות חלק מרעשיה...). אני רוצה להשתנות, משתוקקת להשתנות ומודעות עצמית בלבד לא עוזרת... חשוב לציין שהתחלתי טיפול תרפיה באומנות והמטפלת אמרה לי שמדובר במשהו פיזי לחלוטין, שיש לי רגישות גבוהה (גם באופן כללי) ואני קולטת רעשים לא כרעש שנמצא ברקע, אלא כול רעש שאני שומעת הוא רעש מרכזי וחזק וגורם לכך שיש לי המון רעש בראש, מה שמוביל לעצבנות, ואיך אפשר לא להיות אדם עצבני כשיש לך כ"כ הרבה רעש בראש...? אני מסרבת להאמין שאין טיפול שיכול לעזור לי... האם יש משהו שניתן לעשות? האם טיפול ביהביורסטי יכול לעזור או שהוא "שמור" בעיקר לפוביות? אשמח מאוד לכול בדל מידע ועזרה. תודה רבה מראש. מיתר

מיתר שלום, לא במקום התייעצות עם רופא/פסיכולוג. כמטפלת שיאצו, אני יודעת שניתן להפחית רגישות לרעש אם מוצאים דרך להיות במצב נפשי רגוע יותר- אולי התעמלות כמו צ'יקונג, או מדיטציה יעזרו לך. שווה בדיקה, שתי האפשרויות לא מצריכות יותר מ10 דקות יומיומיות מזמנך. כל טוב ובהצלחה, סיגל

.