חרדה

בת 24. לפני כארבע שנים אובחנתי כסובלת מ anxiety disorder. הדבר התבטא בסימפטומים סומטיים כגון כאבי ראש והרגשה של אי יציבות (לא בדיוק סחרחורת אלא חוסר יציבות של הגוף) כל זאת לאחר בירור פיזי תקין. יש לציין שהחרדה עצמה הייתה פחד מזה שיש לי איזושהי מחלה/גידול סרטני/ כל מחלה נוראית אחרת. בזמן שאני רק משתחררת מהצבא וצריכה להתחיל את חיי, פחדתי שלא אצליח לעשות כלום והרגשתי שחיי בעצם נגמרים. אני לא יודעת אם זו היפוכונדריה. לאחר טיפול פסיכולוגי ששולב עם טיפול פסכיאטרי (לקיחת ציפרלקס לזמן מאוד קצר כי לא עזר, ולא יכולתי להסתדר עם המחשבה שאני מכניסה חומרים לא בריאים לגוף שלי) המצב השתפר מאוד. ניתן לומר שאם פעם הייתי בטוחה שיש לי מחלה כלשהי שלא מגלים, היום אני יודעת שבריאותי תקינה לחלוטין. בחודש האחרון לאחר 3 שנים בערך שאני מרגישה טוב, חזרו התחושות של חוסר שיווי משקל ומין סחרחורות לפני שאני הולכת לישון. אני לא יודעת מה לעשות ומפחדת מאוד שהמצב ימשך כמו שהיה בעבר (אציין שבעבר הייתי במצב כזה במשך בערך שנה). אני לומדת בטכניון שנה שלישית וכעת אני לפני הבחינות ומפחדת שלא אוכל לתפקד בתקופת הבחינות. אני רוצה להתגבר על זה הפעם לבד. האם זה אפשרי אם אובחנתי פעם כסובלת מהפרעה זו, האם נגזר עליי לסבול ממנה כל החיים? (לפרקים כמובן) אין לי כרגע את האמצעים שמאפשרים לי לחזור לטיפול פסיכולוגי ויש לי תמיכה מלאה בבית מהמשפחה ומהחבר שלי. (כרגע עוד לא שיתפתי את המשפחה בתחושותי רק את החבר). אשמח אם תוכל/י לייעץ לי מה עליי לעשות ואיך עליי להתגבר. תודה מראש.