לחץ או חרדה?

אני סטודנטית בתקופת מבחנים. הייתי בלחץ מהמבחנים מעט לפני אבל בתקופת מבחנים עצמה הרגשתי בסדר. שבוע שעבר היה לי מבחן בקורס פסיכופתולוגיה ובגלל שבמשפחה יש היסטוריה של התקף פסיכוטי וחרדה, הלימוד למבחן גרם לי לאי נעימות ודאגה רבה אך לא הפריע לי ללמידה, בנוסף באותו שבוע הייתי לבד בדירה (לא רגילה להיות לבד בדירה ) ולמדתי למבחן בצורה מאוד אינטנסיבית. באותו לילה ניסיתי להירדם ולא הצלחתי במשך שעתיים. התחלתי להרגיש כמו צמרמורות של קור עוברות בכל הגוף ורמת המתח והחרדה מאוד עלו. כמה שניסיתי להרגיע את עצמי ולחשוב על משהו אחר לא הצלחתי. בלילה שלמחרת זה קרה שוב. בלילה שלמחרת חזרתי לבית ההורים והכל היה בסדר. חזרתי לדירה שוב אחרי שהבנתי שזה כנראה מהלחץ ומפסיכופתולוגיה והדאגות, אך זה שוב התחיל בלילה ואני ממש נלחמתי עם עצמי ודיברתי לעצמי ולא נתתי לזה לחזור, זה לקח לי קצת זמן אך זה עבד. ביום המבחן הרגשתי לחץ בגוף, מתיחות. אחרי המבחן זה לא עבר ונוסף לזה דפיקות לב חזקות והרגשה כאילו "נופל לי הלב" בלי סיבה נראית לעין (מקרי לגמרי. עם גירוי מפחיד או לא ואף ללא גירוי) ניסיתי להרגיע את עצמי כי דאגתי מי'זה שהלחץ לא עבר אחרי המבחן ואף החמיר, זה לא כ"כ עזר. זה נמשך כך חצי יום. לאחר מכן, זה השתפר (הייתי בעבודה אז הייתי מוסחת) וגם עבדתי על עצמי. אחרי המשמרת הייתי תשושה אז נרדמתי מיד. התחלתי ללמוד למבחן אחר עם הרגשה לא טובה (לא מבחינת מצב הרוח ולא ממש חרדה אבל מועקה לא רצונית), כאילו יושבת לי אבן על הלב אבל הרבה יותר טוב מקודם. לעיתים נדירות הרגשתי שכאילו נופל לי הלב ללא סיבה ודפיקות לב אך לא בעוצמה כמו קודם. אבל נוסף למועקה התחלתי להרגיש כאבים חדים באיזור הלב והמותניים (לעיתים נדירות) אני צריכה להוסיף שהשרירים של בית החזה (מתחת לעצם הבריח, בייחוד בצד שמאל, איזור הלב) מאוד תפוסים לי ואני לא יכולה לחשוב על סיבה לזה. אני רוצה להוסיף שבכל הזמן הזה לא הייתי בדיכאון ודווקא השתדלתי לחשוב חיובי, להירגע ולנסות להיפטר מהדאגות והמחשבות המלחיצות. עכשיו אני בסדר (קצת דפיקות לב חלשות) ודיברתי עם חברות על מה שעובר עליי והן עודדו אותי, אבל אני רוצה לדעת ולהיות בטוחה שזה רק בגלל הלחץ ושזה יעבור בקרוב אם אני אעבוד על עצמי, ולא שאולי חס וחלילה מתפתחת לי הפרעת חרדה, כי זה לא עובר לי מהר. אני אשמח לקבל תשובה. ואם יש לך עצה בשבילי להפחית חרדה מהחרדה :) בברכה, עדי.