אמא בלחץ
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום. מאז שאני זוכר את עצמי אימי שרויה בלחץ רב. לפני שלוש שנים עברה משפחתי טרגדיה במהלכה איבדנו את גיסתי, אשת אחי, שהשאירה אחריה שני ילדים ובעל עם לב שבור. מאז המקרה החלה אימי להיות שרויה במעגל אינסופי של דאגה לאחי ולחץ. הבעיה היא שנראה שככל שעובר זמן מהטרגדיה הלחץ של אימי רק הולך ומחריף. כרגע נראה כי פיתחה לעצמה מספר מוקדים של לחץ כגון: דאגה לכך שאחייני לא אוכל מספיק, דאגה לכך שאחי בודד וטרם מצא אישה ועוד, והיא סובבת סביבם רוב שעות היממה. כתוצאה מכך כמעט ולא ניתן לדבר עם אימי על שום נושא אחר, נראה שהיא "כועסת" אם משהו אחר מטריד אותנו, במשך הרבה משעות היום היא עצבנית ולפעמים מתרגזת ומתפרצת על דברים לא ברורים. המצב הזה משפיע על כל המשפחה, ובעיקר על אבי, אך הדאגה העיקרית שלי היא לאימי שכן היא אישה מבוגרת ואני חושש שלא תוכל להחזיק כך הרבה זמן. קראתי שיש דבר הנקרא התמכרות ללחץ ואני חושש שאולי גם כאן זה המקרה, אך הבעיה היא שכאשר מדברים עם אימי על היותה בלחץ היא מכחישה זאת בתוקף ונראה כאילו כל טענה שתעלה בנושא לא תישקל אפילו לרגע ברצינות. השאלה היא מה ניתן לעשות במקרה כזה, כיצד ניתן לפחות להסב את תשומת ליבה למצב בו היא שרויה? שבוע טוב
בן, לא הכרחי שאמך "מכורה" ללחץ, אלא נמצאת..כנראה, במצוקה עצמית קשה שסביר שהתעוררה בעקבות פטירת גיסתך. לגופה של שאלתך, בהעדר מודעות והסכמה מצד אימך להכיר בבעייתה שלה, אני מציע להציע לה לפנות במשותף ליעוץ משפחתי, אצל פסיכולג מתאים. לא בגלל שהיא "הבעיה", או בבעיה וכד' אלא כיון שלכם כמשפחה יש בעיה. והיא- דאגתכם ( אולי מוגזמת ) לה, הקשיים שביניכם וכד'. חזקה עליו -על המטפל המתאים, שיידע לאבחן הבעיה במידה והיא אכן קיית ולהמליץ על המשך הטיפול המתאים.