אובדן אם
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב אני בת 32 ואימי נפטרה לפני כשנתיים. הקושי הוא עצום חצי ממני כבר מת איתה. אני חולמת עליה המון חושבת עליה יום יום , בוכה, היה ביננו קשר הרבה יותר מקשר רגיל ו"מצוי". אני ואחותי היינו כל חייה והיא חיינו ממש כך. אני יודעת שאני צריכה להמשיך הלאה אבל מידי כמה ימים אני שוב עצובה , בוכה, ומצפה לרגע שאפגוש אותה שוב בגן עדן, העצבות השטלתה עליי בחיי. אני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיה ובכל זאת נאחזת חזק בחיים כדי לא לאבד שפיות ולהצליח להמשיך הלאה... כאילו שאין לשום דבר בחיים שלי טעם בלעדיה . מה דעתך? בתודה מראש
תשובת מומחה | מאת: ד"ר מאיר נעמן
29.07.05 | 00:06
תגובותייך ודכאונך נראים כחורגים בעוצמתם מהצפוי. רצוי לפנות ולו לפגישת יעוץ מקצועית כדי ללמוד יחד איתך האם ומה ניתן לעשות כדי להקל על אבלך. שלא תדעי עוד צער.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
