חוסר יכולת התמודדות עם כעסי אב מבוגר

קודם כל שבת שלום לכולם , ובעיקר שבת שקטה בדרום, לכל תושביה ולחילינו , שעושים מלחמת קודש. אבי צורח עלי מזה יומים. קורא לי שקרנית, לא מוכן לדבר אתי בטלפון ולא מעיזה ללכת לשם. המקרה שהיה : האוטו שלי עמד בחניה של הורי במשך זמן רב. מפתח האוטו היה בבית הור י, ואבי לא מוצא את המפתח. טוען שנתן לי את המפתח- אבי מאובחן כחולה דמנציה בן 88 . מצאתי מפתח רזרבי אבל גם הוא מקולקל. מסרתי את המפתח לתיקון, והיה אמור לחזור ביום א' אבל לא הצליחו לתקן ולכן החזירו אותו ביום ששי בקיצור... אחרי תלאות אין סוף לא אטריד ואלאה אתכם בתלאות הרבות הבאתי אתמול, יום ו' חשמלאי, שתקן חלק מסוים. גיסי בקש את האוטו לתקופה מסוימת.. צלצלתי לאבי בשמחה לספר לו , והוא כעס עלי, וצעק עלי מדוע לא צלצלתי אליו לרדת למטה הוא רצה לראות מה עושה החשמלאי וכו. בקיצור בלגן שלם. הוא התחיל לצרוח : לא מאמין לי לאף מילה ,את שקרנית ועוד צרחות וקללות. לטענתו אני עשיתי יד אחת עם החשמלאי נגדו. ניסיתי לדבר בשקט, להסביר אבל שום דבר לא עזר. עלות התיקון 1000שקל כמובן ללא קבלה. דרש את החשבונית כשאמרתי שאין לי חשבונית טען שזו ההוכחה ... צחוק הגורל הוא שאמי מצדיקה אותו. עיפה, אין לי כוח. כל השבוע לא הספקתי להגיע אליהם. מדברת איתם 4-5 פעמים ביום... .הורי עוזרים לי מבחינה כלכלית, אבי אמר שהעזרה נגמרה. הוא לא חיב להאמין לי שהכן זה עלה 1000 שקל. כל היום בוכה מזל שבני היה אצל חבר ואחר הצהרים הגיע אליו חבר. ילד בן 8 מגדלת לבדמה עושים יש לכם רעיון? ללכת לשם יהיה עוד יותר גרוע הנקודה היא שלמרות הדמנציה המאובחנת הוא לא שוכח. אם יש לכם פתרון, רעיון אשמח לשמוע תודה מראש