שמן
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום לך, אני גבר בן 40 עם משפחה + 2 ילדים וסה"כ חיי חיים רגילים ולעיתים רבות נהנה, אך לצערי כל חיי אני עטוף בשומן, כלומר, אני אדם שמן, עד היום אני מתבייש ללכת בים ללא חולצה, עד היום אני מתבייש מהגוף שלי ליד אישתי. יש לי הרבה מאוד חוסר בטחון וסלידה עצמית מהעיניין, אני מרגיש נחות ליד אנשים אחרים. הייתי מטופל שנים אצל פסיכולוגים, אבל שום דבר לא עזר לבנייה אישית שלי , איני מצליח להרזות (גם אם אני מרזה זה לתקופה קצרה) אני שמן BMI 37-40 יש לי שכל, יש לי חברים אבל בתוך תוכי אני לוזר ענק, אני מתוסכל מאוד, אני מאונן כל יום, אני מכור לפורנו באינטרנט (איני יכול להירדם ללא צפייה בפורנו בלילה) התחלתי להיות צרכן של שירותי עיסוי אירוטיים (ללא סקס ומגע מיני כל שהוא - אלא רק הרפייה ביד בסוף העיסוי) אני מתבייש להתפשט ליד המעסה, אני דורש חושך למרות שבזמן האחרון התחלתי פחות להתבייש. אבל אני מרגיש שהכיוונים שלי לא טובים, ההזדקקות לשירותי עיסוי וצפייה בפורנו גורמים לי להיות עצוב, אבל אין לי אפשרות להתגבר על זה, אם אני לא צופה בפורנו אני לא יכול להירדם ואם פעם בשבועיים אני איני הולך לעיסוי אני רב וצועק על כל מי שמסביבי והתסכול הכי גדול שלי הוא שבעיסוי אני לא נהנה כי אני גומר לפני שהיא נוגעת באיזור חלציי. בקיצור, בזבזתי עד היום אלפים רבים של שקלים על שירותי פסיכולוגיה ובשלוש שנים האחרונות הלכתי לפחות כ 50 פעם לעיסויי שכאלו, כמו כן אני לעיתים מתקשר באובססיויות לשרותי מין וסתם שומע מה יש להן להציע. בקיצור אני כנראה מכור למין, אבל אני אפילו מתבייש לומר זאת כי כל מה שאני חושב שזה שאני אגיד לו שאני מכור למין יגיד מסכנות הנשים שהוא הולך אליהן, השמן הזה. דרך אגב, אני מאמין באמונה שלמה שהם נגעלות ממני, ואני גם מאמין לפעמים שאישתי מקיימת איתי יחסי מין רק בגלל שהיא מרחמת עלי, איני יכול לתפוס שאני יכול למשוך מישהי וזה נורא פשוט נורא, אני חושב שמה שאני יכול למשוך זה רק זבובים. האם אני יכול לעזור לעצמי?
רונן, עם כל ההערכה לפתיחותך ורצונך לנסות לפתור..בעייתך, בעצמך, ההסתברות לכך קטנה ביותר. הן אתה עצמך מציין שהיית בטיפולים פסיכולוגיים מספר שנים וכנראה שזה לא הועיל במידה מספקת. "לעזור לעצמך" זה רעיון טוב ואף הכרחי, אך הוא מותנה בעזרה מקצועית ! ואם הטיפולים הקודמים לא הועילו לגמול אותך מהתמכרויותיך הכפייתיות, ראוי לפנות לפסיכולוג קליני אחר וכנראה גם לפסיכיאטר, כדי לתמוך בתהליך גם תרופתית.