אמא מודאגת לחייל קרבי
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
ערב טוב, בני חייל קרבי, שנתיים בצבא. לאחרונה לאחר שסיים קורס חובשים קרביים נמצא במצוקה שמתבטאת בירידה במשקל, עצבות ורצון לשרת ביחידה פתוחה ולהיות יותר בבית. פסיכולוג קליני בכיר שאתו נפגש כמה פעמים (שלא במסגרת הצבא) המליץ שיעבור הערכה פסיכיאטרית על מנת לשקול שימוש בתרופות. קב"ן היחידה והמג"ד שאתם אנו בקשר שתפו פעולה והתייחסו ברצינות רבה לפניתנו, אפשרו לו להיות בבית כשבועיים ובמקביל טענו כי אין אפשרות לגרוע מהיחידה.בסיכום ההערכה הפסיכיאטרית נכתב כי אין המלצה לשימוש בתרופות , ובאבחנה היה רשום Adjustment disorder. כמו כן נאמר לבני בע"פ כי הוא חייל איכותי ואינו בדכאון. אני מודאגת מאוד משום שהיום התייצב בגדוד והוא נשמע לי במצוקה, מצוברח וטוען שוב כי הוא רוצה לעבור ליחידה פתוחה. מה המשמעות של אבחנה זו וכיצד ניתן להסביר שלא ניתנו כל המלצות להקלות? מה עוד עליי לעשות? בתודה מראש ובברכה, אמא מודאגת
לאמא של החייל..האבחנה Adjustment disorder.., כשמה כן היא = "הפרעת הסתגלות". כלומר, המאוחן באבחנה זו סובל מקושי הסתגלותי מתמשך, המתבטא במגוון סימפטומים של מתח נפשי ודכדוך, למצב לוחצני שמרבית האנשים כן מצליחים להסתגל לו ( כמו השירות הצבאי "הרגיל" וכד'). הקושי ההסתגלותי עלול לנבוע מחולשה אישיותית זמנית או מתמשכת, המתבטאת בין השאר ברגישות ופגיעות רגשית. תרופות בד"כ אינן "מרפאות" סוג זה של בעיה אלא מקילות על הסימפטומים, במידה והם קיימים. ההתערבות המומלצת, מותנית כמובן בהערכה מקצועית של הקושי "האמיתי", אישיות בנך וחומרת הסימפטומים. היא יכולה להוליך, בדלית ברירה, לשינוי מסגרת השירות שלו והנסיבות המלחיצות, או לחילופין חיזוק ושיפור ההסתגלותו על ידי טיפול ותמיכה פסיכולוגיים. עקרונית, אינך צריכה לדאוג אלא לתמוך ולעודד את בנך, תוך שאת/ם סומכים על כך שלצבא ידע, נסיון ואנשי מקצוע מיומנים שייטיבו לעזור לו ויקבלו ההחלטות/המלצות המתאימות, על פי הצורך.