התפרצות זעם
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
חג שמח יש לי בת בת 35 ולעיתים קרובות יש לי התפרצות זעם לא פרופורציונית על מעשיה.לא מצליח להבין שאני לא יכול לשפוט או להעיר לה כי היא בגירה כעסי מופנה למגוון רחב של מעשים שלה אחר המעשה אני מתעשת עם תסכול וצער אדיר ולוקח לי זמן רב עד ההתנצלות שלצערי תקפה לפרק זמן קצר עד הפעם הבאה התופעה זו יחידות אליה,אני מנהל עסק ולא מתנהג כך לעובדים,לללקוחות וגם לא לשאר בני הבית איך אני פותר את זה והאם זה מצריך טיפול רפואי תודה
ברוך, פתיחותך ראויה להערכה ומקור לאפוםטימיות..לגבי שיפור אפשרי. לקיחת אחריות ומוטיבציה לשינוי הם תנאי הכרחי ומסייע לשינוי ושיפור אפשריים. בתמצית תיאורטית לשאלתך באשר להבדל בין התיחסותך לביתך בהשוואה לשאר האנשים איתם אתה בקשר הרי ש., כגודל הקירבה האינטימית והקשר הביולוגי והנפשי עם אדם אחר, כך גדל הפוטנציאל ל"השלכות" פסיכולוגיות. היינו, אנו עלולים לראות את ה"אחר" כשלוחה שלנו ומייצג אותנו ולכן הרגישות גדולה ומקשה יותר.
והעיקר שכחתי.. מצבך לא מחייב בהכרח "טיפול רפואי" ( תרופתי ), אלא יעוץ/טיפול פסיכולוגי, אצל פסיכולוג קליני מתאים.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
