מצוקה נפשית קשה

אני בת 40 ללא ילדים. נשואה. עד היום יש לי בעיות עם אמא שלי. היא בת 62 וכל הזמן מתלוננת על הבעיות שיש לה בחיים. תמיד היא אומרת לי-אל תגידי לאף אחד-אבל לי היא מספרת את כל המצוקות שלה. היא לא מוכנה ללכת לטיפול פסיכולוגי, ואני כן הייתי בטיפול כמה שנים. הגעתי למצב שאני חושבת שאם פשוט אפסיק את חיי-לא אסבול יותר ממנה. אולי זה מה שהיא רוצה. היא כל הזמן צריכה תשומת לב, ולהראות לכל העולם כמה היא מסכנה, בעוד היא לא מוכנה להקשיב לבעיות של אחרים. כל פעם שאני באה להגיד לה-כמה קשה לי איתה, המצפון מייסר אותי, שאני פוגעת בה. אני בדרך ללא מוצא. אני לא מצליחה לישון בלילות בגלל זה. כאילו אני חפץ שלה. אני בתחושה שאין פתרון. ושאין תשובות.