לד"ר נעמן שלום,

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

25/04/2009 | 23:02 | מאת: שירי

אני מאד מתלבטת באשר לפסיכולוגית שאני בקשר איתה כשנתיים.. בתקופה זו כשהייתי במצוקה הבטיחה להתקשר אחרי פגישות, אולם לא תמיד קיימה זאת וגם לא הודיעה מראש על ביטול. בעוד אני מחכה ומצפה ומתכוננת ולבסוף מפח נפש גדול... השתדלתי לא לראות רק את עצמי ולהבין שהיא בתקופה מאד לחוצה בחייה האישיים, אבל עדיין מקנן בי הספק, האם היא לא מביעה בכך התנגדות (אולי לא מודעת), לטפל בי?? האם אין בזה עדות לחוסר מוטיבציה שלה? בשיחה על כך היא שללה שזה קשור אליי. אבל בכל זאת אני מתקשה לתת בה אמון מחודש כל פעם וכן מתקשה להתמודד כשאני מרגישה לבד וזקוקה ליותר ממה שהיא אולי יכולה לתת? יכולהיות מצב שהיא רוצה אך לא יכולה? או שזו תמימות מצידי לחשוב כך...? אודה לך דר נעמן , אם תוכל לעזור לי להבין ולעשות סדר. ובכלל זו הזדמנות לומר לך כמה אני מעריכה את יחסך האישי והאכפתי מכל אחד ואחת פה - יישר כוחך!

שירי, תודה על הפירגון. לשאלתך, מרכיב חשוב..בהצלחת טיפול פסיכולוגי הינו מידת האכפתיות שהמטופל חש מצד המטפל. מאידך, מטפלים בד"כ אינם נוהגים לטלפן למטופליהם בין הפגישות אלא בנסיבות מיוחדות. כך שעלול וציפייתך לטלפונים של המטפלת מוגזמת במידת מה, אלא אם היא אכן הבטיחה לך מפורשות לטלפן. גם לא סביר שהיא תגיב לך ב"התנגדות" בצורה עקיפה מבלי ליידע אותך מפורשות בענין. לאור העובדה שהיא אף שללה מפורשות האפשרות לכך, עלול שאת "משליכה" על המטפלת ציפיות ואכזבות הקשורות בדמויות משמעותיות אחרות בחייך ואת זאת מן הראוי להמשיך ולברר בטיפול עצמו.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה