אין דרך חזרה?דחוףףףףףף

שלום אני בת 38 נשואה באושר אמא ל3 ילדים מקסימים ביום הולדתי ה30 קיבלתי "מתנה" דיכאון.ככה במשך 8 שנים אני בעליות וירידות אני מופלת גם בתרופות וגם בשיחות פעם בשבוע . לפניי שחליתי הייתי אישה מלאת שמחת חיים הייתי מארחת הבית היה פתוח הייתי מחכה בקוצר רוח לאירועים משפחתיים הייתי עובדת במשק בית שניי בתים ביום מאז שחליתי אין לי כח לעשות את כל זה חגגתי בר מצווה לילד במקום לשמוח הלחץ עשה אותי עצבנית לא נהנתי לא רציתי לקנות בגדים ואני כועסת כועסת על העולם אני נורא משתדלת בשביל כולם לנסות לעשות דברים כמו פעם למשל לארח בחגים אבל זה נורא קשה לי אני מארחת אבל מתמוטטת למשך כמה ימים במיטה הילדים רוצים אותי כמו פעם (אני בוכה כשאני כותבת ) אני החלטתי שאני לא אלך לאירועים לאחר הבר מצווה של הילד כי יש לי כעס לראות אחרים נהנים מאירועים אבל השבוע יש לאחיין בר מצווה ואני לא רוצה ללכת אבל זה משפיע על כולם בבית ואין לי רצון שיכפו עליי ללכת מה עושים? האם נגזר לי לחיות עם המצב הזה?האם זה לא ישתנה לעולם?