דיכאון או סתם תקופה?

שלום ד"ר נעמן. מאז תקופה מאוד ארוכה (שנה) אני נמצאת במצב סטטי לחלוטין, לא יכולה לעשות דברים, הכל נראה לי קשה מידי ומצריך כוחות מיוחדים, אפילו לקום מהמיטה בבוקר קשה לי, לא פיזית אלא נפשית, כיוון שאני יודעת שאין לי למה לקום, אני כל היום יושבת עם הקפה והסיגריות ומעבירה ימים, משימות תמיד נדחות ל"מחר" וקפיצות קטנות לסופר נראות כמטלות גדולות, אני נשואה כחצי שנה, מרגישה לא מאושרת, בוכה בממוצע פעם ביומיים, אני שבר כלי, אני תמיד אומרת "אני אתחיל לעבוד הכל ישתפר" ואני לא עושה כלום עם זה, לא יודעת למה כ"כ קשה לי להזיז את עצמי, יש לי המון מחשבות רעות לפני השינה, דאגות, מתחים, לחצים, אני בפוביות מטורפות לגבי כל דבר קטן, (תמיד היתי בנאדם פחדן אך זה התגבר לאחרונה) אני לא מכחישה שאני בדיכאון כיוון שראיתי שאנשים דכאוניים לרוב מכחישים זאת או לא מודעים לכך, אני באמת לא יודעת איפה לשים את האצבע, האם מדובר במשבר חולף או בדיכאון עמוק? או אפילו בעצלנות!! אני באמת רוצה לשנות את המצב ולחזור לחיים נורמלים נטולי דאגות וחרדות אינסופיות, אשמח לעזרה או הסבר על מהות הטיפול לו אני זקוקה?