חרדה מוגזמת?

שלום , אני בת 30 עובדת סוציאלית במקצועי ועובדת בתחום בריאות הנפש מזה 6 שנים. מזה שנים רבות שאני חרדה לשלום יקיריי , בעיקר לאימי שגילה מעל 65 וסובלת מבעיות בריאות סוכרת גבוהה , מחלות כרוניות נוספות ולאחרונה הפרעת קצב לב ולקיחת קומדין. אימי אלמנה ולפני מספר שנים חוויתי את מותו של אבי לאחר שנים ארוכות של מחלות לב, דיאליזה וריצות בלתי פוסקות לבתי חולים. אני מציינת את כל זה מאחר וודאי חוויות אלו השפיעו עליי כנערה וכיום אני דואגת מאוד לאימי, גם בימים בהם חשה טוב והכל לכאורה בסדר אני חושבת הרבה על מותה ומכל דבר קטן כהגדרתה והגדרת המשפחה אני מודאגת ונכנסת למחשבות שהיא עומדת למות. המחשבות האלו כיום כמעט כל הזמן בראשי לטענתי אלו לא מחשבות לא הגיוניות לחלוטין מאחר ואימי אישה מבוגרת ולא בריאה ואם ארצה או לא אצטרך יום אחד להתמודד עם האובדן שלה , בעלי ומשפחתי טוענים שאני מקדימה את המאוחר ויכול להיות שתחיי עוד שנים רבות ואני בנתיים מענה את עצמי ומרוב חרדה לא עוזרת לאף אחד. המחשבות על המוות הם גם כאשר בעלי לא מתקשר בזמן והוא בנסיעה או משהו כזה ואז אוטמטית אני חושבת על הנורא מכל , במקרה זה אני מבינה שאני יוצאת מפרופרציה כי בד"כ זה משהו טיפשי כמו איחור בעבודה או סוללה שנגמרה ואני כבר בלחץ ומחשבות שאולי הוא מת או נפצע. המחשבות האלו גורמות לי סבל רב, אני מתקשה ללכת לטיפול בטענה מגוחכת שאני עצמי אשת טיפול בבריאות הנפש ומה יקרה אם ידעו שאני סובלת ממחשבות נוראיות כאלו. האם החרדות שלי לגבי אימי מוגזמות ? האם יש טעם לנסות לגשת לטיפול? אני טוענת שאף פסיכולוג לא יגרום לאימי לחיות לנצח או להבריא פתאום אז במה זה יועיל ? האם עליי פשוט להתמודד עם מה שיש? אודה על תשובה וסליחה על ההודעה הארוכה כל כך.

היי אני בדיוק מרגישה כמוך הייתי בטיפול פסכולגי שעזר קצת לאחר מכן הלכתי לטיפול קוגנטיבי ניסתי היפנוזה ולא עזר לי. תפני לפסיכולוג טוב לא מקופת חולים. אני עוסקת גם בתחום הרפואה יתכן שאנחנו חשופות מאוד לחולים וזה משפיע עלינו עוד יותר. אמרו לי לעשות ספורט שזה מאוד עוזר. תקחי אומגה 3 שקצת עוזר. טפלי בזה מיידית אני חיכיתי יותר מדי זמן.