שלום

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

18/10/2009 | 21:04 | מאת: מיכל

אני בת 20 בתקופה האחרונה בחיי שהיא כבר יחסית די ארוכה. במשך הרבה זמן הייתי בסוג של דיכאון. עצבות מרירות בודדה. בחודש האחרון התחילו להיות לי התפרצויות בכי. נוראיות. שאני שפוט בוכה לרוב זה קורה לי בערב. או בלילה.. במשך היום לא אבל מרגישה שלפעמים חייבת להתפרץ בבכי אבל קצת עוצרת את עצמי כי אני נמצאת ליד אנשים נסיתי לעשות משהו שכ"כ רציתי. וכרגיל נכשלתי ולא הצלחתי . זה גרם לי לעוד יותר מרירות דכאונות .אני עצבנית מאותו השניה שאני קמה בבוקר. אני שונאת לקום בבוקר. מרגישה שרע לי. בסוף כיתה י' נסיתי להתאבד. אבל לא הצלחתי. בשבוע וחצי האחרון זה ממש עולה בי ותמיד בראש שלי. אבל יש משהו שעוצר אותי לא לעשות את זה. לא ממש יודעת מה הוא. אבל. מרגישה שכבר מציתי תחיים רע לי קשה לי. עצוב ואני מאוד בוודדה. מאת מיכל.

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל, יש תקופות שהחיים נראים ומרגישים קשים ומאכזבים במיוחד. ואז מרגישים דכאון, מחשבות שליליות, בדידות וחוסר אונים. אבל, וזה "אבל" חשוב.., לרוב זה חולף כיון שמה שקובע בחיים זה בעיקר ההתמודדות ההתגברות על קשיים.. והסיפוקים הקטנים. ואת זה כולנו יכולים להשיג. כולל את. לפעמים, צריך קצת עזרה ואפילו סיוע מקצועי. אם תפני לפסיכולוג קליני ( אפשר גם במסגרת קופת החולים אליה את שייכת ), אני בטוח שתוכלי לשפר הרגשתך ומצבך.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה