עזרה

שלום רב יש לי בן בן 19, התגייס לפני שבועיים. הוא ילד לקוי למידה שמכתה א' הוא נעזר בהוריו, ובמורות להוראה מתקנת ע"מ שיוכל לתפקד בביה"ס. יכול להיות שההגנה שספקנו לו היתה רחבה מדי, יכול להיות שפנקנו אותו יותר מדי ויכול להיות שלא נתנו לו להתמודד עם העןלם לבד,מכיון שעד ביום לימודי התיכון הייתי חית ללמוד איתו, להקריא לו את החומר, לנסות ללמד אותו, כי הדיסלקציה שלו חמורה. בקושי הצלחנו להגיע למצב שהוא יסים את התיכון, אך כרגע בצבא יש לנו בעיה חמורה איתו. הוא לא מסוגל להסתגל למשמעת בצבא, ולסדר יום הלחוץ שם. כבר היו לו 2 משפטים על התחצפות, והוא מבלה יותר זמן במרפאה מאשר בפעילות צבאית, כאשר כל פעם הוא ממציא משהו חדש. הוא מצלצל אילינו בלי סוף ש"נפעיל קשרים" ונסדר לו חופשה, כי הוא רותק בשבת האחרונה ולכן הוא הרבה זמן בבסיס. כמה שאנחנו מסבירים ל שאנחנו אזרחים, ואין באפשרותנו לעזור לו, כך הוא מתרגז וצועק יותר,מאים שיפנה לקב"ן וישתחרר מהצבא, או טורק את הטלפון מכעס. קשה לי להתמודד עם הרעיון שהוא לא מסוגל להסתדר בטירונות בסיסית בת 3 שבועות,הטלפונים שלו והכעס שלו מפחידים אותי ומלחיצים אותי, במיוחד לאור הכתוב לאחרונה בעיתונים על חיילים שהתאבדו בטירונות. מה לעשות? אינני רוצה להתערב לו בחיי הצבא כי אני רוצה שהוא יבין שחיי התיכון הסתימו, ואין יותר אמא שדורגת לכל, אלא הוא ברשות עצמו וחייב להבין שכל מה שהוא עושה, בין לטוב ובין לרע הוא ישלם את המחיר. האם אני צודקת? הסברתי לו שהתמיכה שלנו בו היא באהבה, בפינוק, בעמידה מאחוריו, בחיבוק ובנשיקה, אך התמיכה בו איננה להתקשר לבסיס, או לקצין העיר כמו שהוא רוצה, ולסדר לו את הבעיות שלו. מה נכון לעשות?

יכול להיות שהוא לא מתאים בכלל למסגרת הצבאית, גם זאת אפשרות שאולי לא חשבת עליה כלל. יש אחוז מסוים באוכלוסיה שהצבא פשוט אינו מסתדר להם, לא מסוגלים לקבל הוראות ולבצע אותן, לא מוכנים להיות כמו כולם ומרגישים שהם משהו מיוחד. וחוץ מזה שהמסגרת הצבאית מלחיצה ומאיימת על אדם נורמלי ובריא, תחשבי מה זה עושה לבחור מפונק, רגיש, דיסלקטי שסובל מבעיות רגשיות שפירטת. האווירה והמסגרת הנוקשה רק מחמירים אצלו את הסימפטומים ומקצינים את התגובות שלו לאירועים. לדעתי, אתם חייבים לנסות ולמצוא פיתרון ביחד עם גורמים בצבא כדי למצוא את הפיתרון שיהיה הטוב ביותר לכל הצדדים. כמו שבעיות בין בני זוג אינן נפתרות מעצמן אחרי החתונה - ככה בעיות שיש לילד בן 18 אינן מתנדפות מאליהן ברגע שהוא מתגייס לצבא. מאחר והאשמה למצבו מוטלת במידה רבה עליכם כהורים, מוטלת עליכם עכשיו החובה לעזור לו להיות אדם בריא ומתפקד ולספק לו את הכלים על מנת שיבנה את עתידו ויצליח.