לדוקטור מאיר שלום

אובדת העצות, אינך צריכה להתנצל על תחושותייך. הן אינך אשמה בכך. תחושות ורגשות מתפתחים אצלנו שלא על פי רצוננו. מאידך, בסיוע מקצועי מתאים אנו יכולים לרכוש ולשפר יכולת השפעה, על התחושות, גם אם הן קשות מאד וגם אם זה לוקח זמן רב. מנסיוני רב השנים כפסיכולוג, אני מאמין ויודע שאין "..דבר כזה- אדם לא מוכשר לחיות". יש לעיתים ( קרובות למדי ) אנשים שבגלל נסיבות חייהם או "נתוני פתיחה" קשים (גנטיים או התפתחותיים ) הזקוקים לסיוע ותמיכה, לאורך כל או חלק מדרכם בחיים. כך שאין כל מקום לתחושת הכשלון שלך. אדרבא, יתכן וסביר שאל מול "קו הזינוק" שלך והנתונים איתם את צריכה להתמודד, שאת יכולה לראות עצמך באמת ובתמים כסיפור הצלחה. מכאן שאין כל מקום לייאושך. התמדה בטיפול פסיכולוגי ותרופתי, אם צריך, סופה שתשתלם ותביא להקלה.