חרדה מכדורי אפלפסיה
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום אני מטופלת בתרופות של אפלפסיה אחרי שהיה לי התקף ראשון ויחיד לפני שנתים וחצי ומאז אני לקוחת את התרופה למיקטל אני בת 29 אם תואר ראשון של או"פ מדעי החברה והרוח מאז שחליתי אני לא עובדת מסודר החלפתי יותר מ50 משרות ו2 מערכות יחסים שכל קשר חצי שנה + אחת הסיבות לפרידות זה האפלפסיה והכדורים שאני לוקחת וזה מרחיק את הגברים (אני יודעת שאני לחוצה וחרדתי אני בת 29 ומפחדת להיות לבד ) הבעיה העיקרית שלי היא אני לא יודעת אם לספר ואיך לספר לגבר הבא שאני היה איתו במערכת יחסים על האפלפסיה אני מתבישת. ויודעת שאני צריכה לקחת את הכדורים עוד כמה שנים לפחות למרות שלא היה לי אתקפים מאז. השאלה שלי כיצד לנהוג אם הגבר הבא וכיצד להתיחס לתרופה שאני מאשימה אותה בחרדות שלי ובכשלונות שלי בתחום העבודה ובתחום הזוגי נ.ב אני בתהליך של שיקום תעסוקתי דרך ביטוח לאומי אבל עושים לי בעיות בבחירת מקצוע שאני רוצה אומנות ולא מטפלת דברים שלא מתאמים לי שעבודת סוצילית חושבת שכן כמו שינינת או אפיה שאני לא רוצה
רות את מציגה דילמה לא פשוטה. עקרונית ודאי שאת צריכה לשתף את חברך/בן זוגך בבעייתך הבריאותית. השאלה היא כמובן, מתי (באיזה שלב של הקשר) ? ואיך ? קשה ואולי גם לא ניתן לקבוע כללים בעניין. שכן, בסופו של דבר זה תלוי בקשר הספציפי, בקונטקסט ( נסיבות הקשר והתפתחותו ) ובאינטואיציה המתפתחת שלך ( סמכי עליה ). כללית ובאופן שטחי ביותר הייתי מניח שזה יכול להיות לא מוקדם מידי, היינו לא לפני הפגישה השנייה-שלישית ואף לא מאוחר מידי, היינו לא לעכב זאת אל מעבר לפגישה החמישית-שישית. אך שוב, מדובר ב"השערת אצבע" ונסיבות העניין והקשר הספציפי הם שיכריעו. לעצם בעייתך הבריאותית, נסי אם בכוחות עצמך ואם בסיוע מקצועי לחזק דימוייך העצמי. זאת לא אפילפסיה שיש לה את רות אלא רות שיש לה בעיית אפילפסיה (הניתנת למיטב הערכתי לשיפור ושליטה). לכל אחד יש בעיות מבעיות שונות והדבר הדומיננטי המשפיע בסופו של דבר בקשר הוא אישיותנו וצורת ההתמודדות שלנו עם בעיות.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
