שאלה

שלום, אני אדם ששואף לשלמות ורציתי לבדוק אם היא בגדר הסביר או עולה על גדותיה. בלימודים האקדמיים ציוני גבוהים מאוד- רק כשאני מקבלת 100 אני חשה מסופקת- וכל מה שרק נוגע ב'פסגה' גורם לי להיות אומללה ולהיות עסוקה בעניין זמן רב. שמתי לב שאני מעדיפה אפילו ציון כמו 95 על פני 98- כי שתי הנקודות האחרונות כאילו צוחקות לי בפנים וגורמות לי עוד יותר לתחושת החמצה מרה וחוסר צדק. מלבד זה נדמה לי שיש משהו יותר הרמוני ב-95 כאילו סימטרי (כשהוא מחולק לחמישיות) ושלם יותר. האם אני אובססיבית, או סתם פרפקציוניסטית? (זאת אומרת ברור לי שאני אובססיבית כי זה קיים בכל היבט אחר בחיי- אבל חשבתי שלפחות פה הסיבות הן אמביציוניות תקינות).