לחץ, חוסר אונים
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
לד"ר נעמן שלום רב! אני לא בטוחה שהגעתי למקום הנכון אבל אשמח אם תוכל לעזור לי. יש לנו בת בת 40 שחיה רוב חייה עם דכאון. היא מטופלת תרופתית ושייכת למרפאה לבריאות הנפש במרכז הארץ. בשנה האחרונה החליטה לעבור לגור בישוב שלנו שהוא מאד מרוחק מהמרכז ומבודד. קיבלה עבודה מתאימה לה והיתה קרובה למשפחה שכוללת גם אחינים. מזה כ 3 חודשים היא לא נוטלת ליתיום ומזה חודש התחילה במאניה שהולכת ומתגברת. היא אמנם ביקרה במרפאה שלה אך לא נוטלת את התרופות שקיבלה שם, היא אגרסיבית (מילולית), מפטפטת ללא הפסקה,מחנכת את כולם. פוטרה מהעבודה והחברים שלה צילצלו מודאגים מהמצב. התקשורת איתה כמעט בלתי אפשרית. חוסר האונים שלנו הוא עצום מכיון שאי אפשר לעזור לה והתקשורת שתמיד היתה טובה - איננה. בקשתי מצטמצמת ל"טיפ" כיצד לתקשר איתה: האם "להכנס" בה, לאיים עליה באישפוז, להניח לה עד ש (יתכן..) יהיה צורך באישפוז כפוי או יש איזו עצת זהב... בתודה יולי
yuli כפי שאת יודעת, למרבה הצער, אתם מתמודדים עם בעיה קשה ומורכבת. ביתכם סובלת ממחלה קשה, זקוקה לעזרה מקצועית ותרופתית, אך מסרבת לקבלה והמצב מידרדר מול עיניכם המודאגות. להערכתי וצערי, גם אין בנמצא "עצת זהב", במצב מעין זה, כי אם להתמיד במאמצי שכנוע הנושאים אופי של נחישות (שימת גבולות, כתנאי לפנייתה לגורם המקצועי ) ורגישות ( חום, אמפטיה ותמיכה ). בודאי לא "להיכנס" בה וגם לא "להניח, עד אשר.. ". לרוב יש מקום לדרוש שתלך יחד איתך/כם לייעוץ מקצועי לא בגלל שהיא "הבעיה" אלא כיון שיש לכם בעיה משותפת ( אמיתית !! )והיא יחסיכם המדרדרים והולכים ולכן יש צורך בפנייה ( יחד ) לגורם שלישי מקצועי שיסייע לכם בענין. אם כל זה לא יועיל, כדאי שתפני את לגורם מקצועי לשם התיעצות מלאה יותר, המתבססת על תיאור מפורט של הבעיה ויחסיכם, במגמה לנסות ולמצוא את הדרך המתאימה להביא את ביתך לגורם מקצועי מתאים.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
