תרפית נהיגה
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
מעולם לא למדתי נהיגה, לא רציתי כל פעם מסיבות שונות ונראה לי שהמרכזית שבהן החשש לפגוע במישהו ולהתייסר כל חיי. אפילו חשבתי כבר על טוסטוס- שככה אם כבר מישהו יפגע עדיף שזו תהיה אני. אין צורך לומר שחיי אינם חיים והמוות נראה עדיף ואפילו אפשרי ליישום, וטיפולים שונים ומשונים שלא הועילו מרצפים את דרכי. דווקא בגלל תחושת העדר ההשתלבות ופחד שלא אשתלב על הכביש ולא אמצא את דרכי חשבתי שאולי בחשיפה כזו של לימוד נהיגה אולי יהיה איזשהו שינוי דרמטי בתוכי כמו למשל שבירת הסכמה על העדר מסוגלות. ואל תציע לי טיפול- כרגע נראה לי שרק רעיונות מקוריים בעשייה בתוך המציאות יובילו אולי למשהו. מה דעתך? יש לי פשוט תחושה שרק חוויה מאוד חזקה, מפחידה ומטלטלת תציל אותי.
מעצורית אני מבין את קשייך וכן את בקשתך שלא אמליץ לך על פנייה לטיפול (למרות שאת זקוקה לו). אני פחות מבין את שאלתך ?! האם התכוונת לשאול האמנם לתפיסתי לימוד נהיגה יהווה "חוויה מאוד חזקה, מפחידה ומטלטלת שתציל אותך". ובכן, התגברות על מעצורייך ולימוד נהיגה עשויים להיות צעד משמעותי בכיוון, אך אני מסופק אם הוא אכן יהווה תחליף מספיק לטיפול פסיכולוגי לו את זקוקה כנראה בשל מצוקתך הנשמעת כקשה למדי.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
