המשך - פנים מאדימות

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

25/07/2010 | 22:53 | מאת: יעל

שמתי לב שבכל המקרים שהאדמתי היו מקרים שלא רציתי להיות נוכחת בהם ומעצם הנסיבות (גם אם זה במקרה)אני מוצאת עצמי עומדת מולם וצריכה לענות על השאלות שלהם ואז אני מאדימה. למשל מקרה אחר, אם נתקלתי באדם שלא ציפיתי להתקל בו אך גם לא הייתי מעונינת להתקל בו ואני נאלצת להיות נחמדה וחביבה למרות שלא היה לי חשק לומר לו אפילו שלום, אני מרגישה שגם אם ניסיתי להסתיר את רגשותי, הם עולים וצפים על פני השטח. מה דעתך?

יעל בהמשך לתשובתי הקודמת לך.. בהחלט עלול שהמצבים המיוחדים שאת מתארת ( וכנראה גם רבים אחרים )מעוררים אצלך תחושה של מאוימות ומתח, האחראים להסמקת פנייך. כאמור, הרעיון המרכזי והטיפולי הינו ללמדך טכניקות של הפחתת החרדה והמתח וכן ובעיקר שלא להתאמץ להסתיר התרגשותך. ככל שתנסי יותר עלול שהמתח יגבר וכו'. השתדלי ככל שתוכלי "להתידד" עם רגישותך ולא לנסות ולהסתירה. אדרבא זה יפה, מועיל ואנושי לתת ביטוי גלוי ואותנטי לרגשות, חיוביים ושליליים כאחד.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה