דיכאון/חרדה

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

31/07/2010 | 11:26 | מאת: מירי

לפני כחמש שנים עקב מצב טראומטי נכנסתי לדיכאון מאוד קשה. טופלתי ע"י פסיכיאטר שנתן לי לקחת "צריפרלקס" כל יום וגם "אלפרליד" ברגעים קשים מאוד. כמו כן הלכתי לשיחות עם פסיכוטרפיסט. לאחר כשנתיים ניסיתי להפסיק עם התרופות אבל לצערי המצב חזר ולפי הפסיכיאטר עלי לקחת כל החיים חצי כדור צריפלקס. לפני כחצי שנה התחילו בעיות בעבודה של בעלי שהינו עצמאי וגם אני עבדתי יחד איתו והיחסים בין השותפים הלכו ונהיו יותר גרועים. מה שקורה לי בחודש האחרון שנכנסתי שוב לדכאון עמוק. אני לא מסוגלת ולא רוצה לצאת מהבית (מהעבודה עקב הבעיות פיטרו אותי), אין לי חשק לעשות כלום. אני בת 55 . פעם אהבתי לצייר או לעשות עבודות יצירה, להפגש עם חברות, היום כלום. כל הדכאון הזה אינו שלא יהיה לנו מה לאכול או בעיה כספית אלא היחסים בין אנשים שיקרים לי . בעלי מנסה לחזק אותי ולהגיד שאנחנו נעבור את התקופה הזאת בעוד זמן מה, אבל אני כבר בתוך החרדות,הלחצים בחזה,וכל הדברים שקוראים בזמן התקפי חרדה. הגיוני אני יודעת שאין לי על מה להייות במצב הזה אבל זה לא עובד. העלתי את מינון התרופה לאחד ביום ואני יודעת שאני צריכה לעלות עוד בחצי בעוד כמה ימים. אודה לך אם תוכל להסביר לי מה עלי לעשות כדי לחזור לעצמי.הכל אני עושה היום כמו אוטומט.

לקריאה נוספת והעמקה

מירי נראה שדכאונך/חרדתך בהווה הינם תגובתיים בעיקר. בתגובה לנסיבות קשות זמניות, יש לקוות ולהניח, שגררו והעצימו נטיותייך החרדתיות/דכאוניות. אין לי ספק שמצבך ניתן לשיפור, אך זה מחייב טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי, במקביל לטיפול התרופתי שאת מקבלת.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה