גבולות חיסיון רפואי, במקרה של ויתור סודיות רפואית
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
מדובר על מקרה שאדם ויתר על סודיות רפואית (יש טופס וס"ר). רקע: ידוע לי שבאשר לחומר פסיכיאטרי רוב המרפאות ואף בתי חולים, לא מוסרים את כל התיק הרפואי אלא רק סיכום מחלה. ובודאי שלא נמסרים רישומים של תכני שיחות טיפוליות. אך באחד המקומות אמרו לי ששיחת intake אינה נכללת לצורך העניין כשיחה טיפולית ולכן כל מה שנאמר בה- כולל מה שרשמה הפסיכולוגית, יעבור הלאה. -- האמנם? האם לא הייתה חובה של הצוות הרפואי ליידע את המטופל בתחילת השיחה כי תכניה אינם חסויים? האם זה בכלל מותר? אגב: במהלך השיחה עלתה הנקודה שכעת אני בחרדה עקב תביעה ביטוחית בגין מצב בריאותי ושיעבור חומר שעלולים להשתמש בו נגדי. אך בשום שלב בשיחה לא הוזהרתי כי הכל חשוף ופרוץ כי זאת שיחה ראשונה ולא שיחה טיפולית ממש (מבחינתי אין הבדל). מה דעתך, ואיך אוכל למנוע העברת תכני המפגש (לא היה מעבר לזה כי סרבתי להצעת הטיפול ההמשכית שלהם, וגם האמון שלי נפגע ואין לי מה לחפש במקום כזה). אין לי בעיה שיעבירו מכתב עם אבחנה, טיפול תרופתי והצעת הטיפול שלהם, שזה חומר רפואי, אבל מה בקשר לתכנים אישיים שחשוב לי לא לחשוף? ממש דחוף לי לקבל תשובה, לפני שיעבירו חומר. ממש תודה לך
ראשעונית (?) להערכתי, הלא מבוססת ולא מקצועית, משחתמת על כתב ויתור סודיות מקצועית/רפואית, הרי שויתרת על חסיונך , באופן שיוחלט על ידי נוהלי הגוף שעל סודיותו ויתרת. בכל מקרה, שאלתך נושאת אופי משפטי מובהק ומן הראוי שתתיעצי עם גורם משפטי מתאים.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
