סיפור מסובך- כל פרט חשוב!
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום, בת 26, נשואה 3 חודשים, אני בהריון שבוע 10, הריון ראשון. אחרי החתונה עברנו לגור יחד אני ובעלי בעיר, (26 שנה גרתי אצל ההורים במושב), אני ובעלי שכרנו יחידת דיור קטנה שהיא רק חדר אחד קטן בלבד, הדירה מאוד צפופה, קטנה. לא היה לנו כסף להשכיר דירה יותר גדולה, אז הסתפקנו בדירה קטנה וצפופה, זה חדר אחד שיש בו הכל: גם מטבח קטן, גם מיטה זוגית, ,גם שירותים ומקלחת, הכל נכנס לתוך חדר קטן, אין מרחב, אין אויר, זה קומה 2, בניין ישן, אין מעלית, אין איפה לשבת למטה, אין גינה או דשא לשבת מחוץ לבית, יורדים מהבניין ויש כביש ראשי, שכונה מאוד רועשת, אין לי חברות כי עוד לא הכרתי חברות, אנחנו גרים בבית הזה רק 3 חודשים, לפעמים אני מרגישה לבד, אני כל היום בדירה הצפופה הזו, עם תחושת מחנק ועם כאבי בטן נוראיים. הסיפור שלי ממש מוזר ומשונה. אני סובלת כבר חודש וחצי מכאבי בטן נוראיים. אני מתקפלת על המיטה ולא יכולה לזוז מרוב כאבים. אני מרגישה מן חנק כזה באויר. כל הרופאים שנבדקתי אצלם אמרו לי "הכל תקין אצלך". רופא נשים אמר "יש לך עובר בריא, יש לו דופק, ההריון תקין לחלוטין". רופא כירורג אמר "לא מוצאים אצלך בעיה באיברים הפנימיים בבטן, הכל תקין". עשו לי מלא בדיקות דם ובדיקות שתן והכל תקין. כל רופא שאני הולכת אליו אומר "הכל תקין". אף רופא לא מצא את סיבת הכאב בטן שלי. אני סובלת מכאבי בטן איומים. זה נמשך כבר חודש וחצי רצוף, אני לא זזה מהבית מרוב כאבים, כל הזמן בעלי אומר לי "בואי נצא קצת, תנשמי אויר, תרגישי יותר טוב". אבל אני לא מוכנה לצאת כי כואב לי, אני מעדיפה להישאר לסבול בבית מאשר לצאת שכל השכנים יראו כמה אני סובלת. סדר היום שלי בבית זה לקום בבוקר, להקיא, להתקפל במיטה מכאבים, לאכול משהו קטן, לישון צהריים, לראות טלויזיה, ובערב הכאבים מתגברים וכל הלילה אני לא נרדמת מכאבים. אני ממש מושבתת, אני לא יוצאת מהבית, קשה לי לצאת כשכואב לי, חודש וחצי אני בבית, המקום היחיד שאליו אני יוצאת פעם בכמה ימים זה קופת חולים שיבדקו אם הכל בסדר אצלי וכל הזמן אומרים שהכל תקין. אתמול (יום שבת) היה משהו נורא מוזר. בעלי הצליח לשכנע אותי לצאת קצת מהבית אחרי חודש וחצי שלא יצאנו לאף מקום, נסענו להורים שלי במושב, נסענו לאכול צהריים, בהתחלה לא התלהבתי לנסוע כי כרגיל אני סובלת מכאבים ולא נעים שכולם יראו כמה אני סובלת, אבל אחרי הרבה שכנועים בעלי הוציא אותי מהבית ונסענו להורים שלי. הבית של ההורים שלי הוא בית גדול, בית קרקע, יש בו חצר גדולה, יש גינה, יש דשא, יש אויר טוב, יש מרחב גדול, הוא אמר לי "נלך לאכול ונחזור, לא חייבים להישאר שם הרבה זמן, לפחות תנשמי קצת אויר". נסענו להורים שלי, כל הנסיעה היו לי כאבי תופת בבטן, כשהגענו להורים שלי ישבנו לאכול, ואני לא אכלתי הרבה כי לא היה לי תיאבון, הכאבי בטן נמשכו ונמשכו. אחרי הארוחה יצאנו עם המשפחה לשבת קצת בחוץ בדשא בגינה. ישבתי שם בחוץ קצת מקופלת כי הכאב נמשך, ישבתי שם וחשבתי לעצמי "איזה אויר טוב יש פה". אחרי כמה דקות אמרתי לבעלי "אני רוצה להישאר פה, האויר פה עושה לי טוב, אני לא רוצה לחזור הביתה". בעלי בהתחלה לא הבין למה אני מדברת ככה, ואז בסוף הוא אמר "את חושבת שיעשה לך טוב להישאר פה כמה ימים?" ואני אמרתי "אולי". מהרגע שהוא כביכול הסכים שאני אשאר בבית של ההורים, מהרגע הזה הרגשתי פתאום טוב, כאילו מישהו בא ועשה קסם והנה הופ אני כבר בלי כאבי בטן, אני כבר לא מקיאה, אני כבר לא מתקפלת מכאבים, כאילו משהו באוירה עשה לי טוב, הרוח נשבה לי על הפנים, הרגשתי כל כך טוב, כבר חודש וחצי אני סובלת בבית מכאבים ואף רופא לא מבין למה כואב לי הבטן, והנה פתאום אני אצל ההורים שלי והנה אני מרגישה טוב, וואו, זאת הרגשה כל כך טובה, כבר אין כאבי בטן, בא לי לרקוד, בא לי לשמוח, אני נשארת פה אצל ההורים, יש לי אויר פה, יש מרחב, יש גינה, חצר, דשא, יש פה שקט, זה מושב ולא עיר רועשת, יש פה תנאים יותר טובים מאשר בבית שלי ושל בעלי, הנשימה שלי הפכה להיות סדירה פתאום, אני נושמת טוב, כי יש אויר טוב, אצלי בבית אין את כל זה. אצלי צפוף, דירה ממש קטנה, יש מחנק כזה באויר, והנה עכשיו טוב לי אצל ההורים שלי. כרגע אני עדיין אצל ההורים שלי. מאז אתמול שנשארתי לישון אצל ההורים חל שינוי: אין יותר כאבי בטן (גם אם יש אז הם זעירים ביותר וכמעט לא מורגשים), אין יותר הקאות, אין יותר רעש של מכוניות בכביש ראשי כמו בבית שלי ושל בעלי, פתאום יש לי שקט פנימי, שלווה פנימית, אני רגועה, נינוחה, טוב לי כרגע. זהו, זה הסיפור, מבקשת הסבר לכל התופעה המוזרה הזו, מבקשת פתרון אפשרי למצב שהייתי בו חודש וחצי ואף רופא לא הבין למה כואב לי. מה אני צריכה לעשות כדי להמשיך להרגיש טוב? להישאר לגור אצל ההורים זה לא הפיתרון. מה עושים?? איך מגדירים תופעה כזו? יש לי בעיה פסיכולוגית? מה הפתרון לזה? ולמה אף רופא לא הסביר לי למה יש לי כאבי בטן?
שירן אני לא יודע ולא יכול לדעת למה גורמים אחרים לא אמרו לך ןלא הסבירו לך וכד'. יתכן, כיון שלא זיהו כל סיבה אורגנית-ביולוגית לכאבייך. על פי תיאורך, סביר שכאבייך נובעים או מהוים ביטוי למתח נפשי גבוה, ממקור גלוי או סמוי כלשהו. אמנם השהות בבית הורייך מקילה על בעייתך ואולי היא אף תחלוף לאחר שהות מסוימת שם. אך לאור עוצמת הסימפטומים ומישכם נראה לי שכדאי שתפני לייעוץ אצל פסיכולוג קליני. הן כדי לזהות ולהבין את המקור לכאבייך והן ובעיקר כדי לטפל בבעיה, העלולה לחזור בנסיבות נוספות ואחרות.