חרדת נטישה

דיון מתוך פורום  התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה

19/11/2010 | 14:27 | מאת: סטודנטית

שלום אני סטודנטית בת 23. מאז שהייתי קטנה חשתי חרדות שהתבטאו בכך שהפרידה מהוריי (במיוחד מאמי) הייתה מאוד כואבת. כלומר כל יצאיה שלה מהבית הייתה מלווה בבכי שלי. אי רצון ללכת לבית הספר כדי להישאר איתה בבית. לחץ וטלפונים כשההורים מגיעים מאוחר יותר מהעבודה למשל. עם הזמן ככל שהתבגרתי אני נהייתי פחות קשורה באופן זה להורים כך שאפילו אני מתגוררת ולומדת הרחק מהבית. אבל החשש שלי שהחרדות האלה עברו כעת למושא אחר הבן זוג. זהו לא הבן זוג הרציני הראשון שלי וכמובן שעברתי פרידות וכל אחת מהן הייתה כואבת ודיכאונית, ובמבט לאחור לא רציתי לחזור לקשר אבל עצם העזיבה של הבן זוג קרעה אותי לחתיכות. כעת אני במערכת יחסים ומתחילה לסבול מסיוטים של עזיבה וחרדות ומחשבות עד לימים שאני מרגישה שאני לא יכולה לקום מהמיטה כי אני בדיכאון, למרות שהקשר יציב תומך ומאוד אינטנסיבי. אני לא יודעת איך לצאת מהמצב הזה כי הגעתי למצב שאני כבר לא מסוגלת להתמודד איתו. כרגע אני נמצאת בסמסטר 3 ללימודיי והדבר היחיד שמדאיג אותי זה לא הבחינות ולא החומר אלא המצב המתסכל שלי. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לסטודנטית נראה שבין שאר לימודייך תצטרכי ללמוד ואף להתנסות, למרבה הצער, בעובדה שלשאלות מהסוג שאת שואלת, אין עצה או תשובה פשוטה היכולה לסייע, כדי לצאת מהמצב. בעיה ממושכת ומורכבת מחייבת בד?כ פניה לסיוע מקצועי - טיפולי. עדיף אצל פסיכולוג קליני מתאים. כן ניתן לציין ולהדגיש שכיום הטכניקות הטיפוליות קצרות, ממוקדות ויעילות מבעבר. כך שאת בהחלט יכולה לצפות להקלה די מהירה במצוקתך שהיא די שכיחה ולמעשה משותפת לכולנו ברמות שונות של קושי.

מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה