אני לא מכירה את עצמי ככה!!

שלום שמי שרית כבת 33 רווקה אין לי חבר רציני ומי שהיה הכי פגע הרס ואין לחזור חזרה שבר אותי לרסיסים לא צריכה כמוהו בחיים זה רק הרס טוב שנגמר השאלה שלי אם זה נתןם לו תענוג שהוא הרס אותי בצורה כזו ?? אנ בחורה אשר כל דבר בא בקשה הן מבחינת עבודה כלכלה יחסים הכל פשוט קשה כרגע אני בין עבודות ואני ממש שבורה מזה כי זה לא הגיוני שאני לא מוצאת משהו קבוע פשוט מרגישה שאין לי כוחות יותר ולפעמים אני מבצעת החלטות פזיזות ולוקחת את העבודות שלא מתאימות לי ואז זה בא גל הפיטורים וזה הכי מעצבן לראות את הלישכה שוב ובסך הכל אני בנאדם סבבה חייכן אוהב את החיים יש לי גם מקצוע סבבה הנהח"ש סוג 2 + מזכירה סוג 2 בגרות מלאה וניסיון מרובה שנים באחמשי"ת בחנויות. וזהו זה מבחינת עבודה אבל בבית הכל משתנה ולחוץ אין רגע אחד של רוגע ןשלווה אני מרגישה הכל על כתפיי כל הבית וכל המשפחה פשוט התרגלו לבקש ממני דברים ואז אני כמו רובוט מבצעת לא יודעת לומר לא וזה הכי עצוב בחיי ואז אני מרגישה מנוצלת ללא הוקרת תודה ואם כבר אומרים תודה הפגיעה היא כל כך עמוקה שהתודה לא ממש נקלטת אצלי זה פשוט עובר לידי ואם אני לא עושה את מה שאומרים אז אין מי שיבצע כולם מתנערים ושלא נדבר על יחסי עם גברים זה הכי דפוק אצלי לא מצליחה לפתח שם מערכת נורמאלית ואפילו פוחדת מזה אין לי האומץ להישבר שוב אז לסיכום ניקח את חוסר העבודה + הניצול + חוסר מערכת יחסים נורמאלית מה עושים בא לי פשוט לצרוח לפעמים הכוחות שלי הולכים ואוזלים ואני הכי מפחדת לשקוע לדכאון ממש לא חלק מחיי תמיד שמחתי להתעורר בבוקר ושמחתי לעזור ושמחתי לאהוב ושמחתי לצחוק ונכון להיום אין לי שמחה אני מפחדת תמיד לאכזב אנשים אוהבים מכרים בוסים בעבודה הכל כזה לחוץ מה עושים איך יוצאים מזה אני רוצה לחזור להיות מי שהייתי תמיד אמרו לי שאני מצחיקה וכייף להיות בחברתי אז איך הגעתי למצב הזה???!!?!?! בשלוש השנים האחרונות בנוסף לכל מה שסיפרתי אחותי עברה משבר של אהבה נכזבת וזה הכי הרס אותי כי היא האשימה אותי שאני אשמה וכל זה בגלל שיחה קצרה עם הבחור שלא יפגע בה והינה מה הוא עשה פגע בה ואיפה הוא היום עזב נטש ברח כמו שפן והינה עד היום אני אוספת את השברים וזה לא תלונה או משהו כזה בשביל אחותי אני מוכנה לתת את נשמתי אבל שאין מקשיב או מישהו שיגיד לי שאני צודקת כי הינה איפה הוא היום ואיפה היא אז זהו זה גם לקח לי את כל החיוך שנותר לי מהפנים רוב היום אני זעופה וכואבת עצובה וסובלת ואז אני שואלת את עצמי למה לא בא לי להיות כזו ממש לא אני אני כבר לא מכירה את עצמי אם שואלים אותי שאלה אני עונה בעצבים אין לי כוח לשמוע אפאחד רוב היום אני גם לא מדברת אז הכל נשאר בפנים כי בבית כל אחד לעצמו באסה !! ועד שמדברים אז כל אחד קוטל את השני דאבל באסה !! אז זהו אני בדיכאון חרדתית לאחותי אין לי אהבה ואין לי עבודה למרות כל המאמצים ויש ימים אני אגיד שאני אפילו לא יוצאת מהבית ולא שולחת שום קורות חיים ואז בבוקר אני קמה כמו למתקפה ואז עושה את כל מה שלא עשיתי במשך ימים וזה נקרא שחיי הפוכים לא מתאים לי חיים כאלה אני רוצה עבודה טובה פרנסה טובה שאחותי תיהיה מאושרת ושמחה ותמצא את בחיר ליבה ואימי תיהיה מאושרת מאיתנו ולא יהיה כאב וחרדות בקיצור למצוא את עצמי בכיוון הנכון בחיוך אושר ושמחה עם אהבה גדולה ואז אני נזכרת כגודל הצפיה גודל האכזבה וזה כמו גלגל אז איך פורצים גלגל זה איך אני צריכה תשובה תודה שרית