חרדה או לפחות אני חושב שזו חרדה
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
היי יש לי בעיה די מעצבנת שחוזרת כבר די זמן רב. זה התחיל בכיתה ז' עברתי בית ספר לבד לכיתת מחוננים בלי אף חבר מהיסודי בבית הספר ההוא. הכרחתי את הורי בזמנו להחזיר אותי לבית שהיסודי מזין לא יכולתי להתמודד עם התחלה לגמרי חדשה הייתי ממש בדיכאון לא רציתי ללכת לבית שנאתי את הבית ספר והשגתי את מבוקשי ועברתי חודש אחרי תחילת הלימודים. עכשיו אני בכיתה ט' ועברתי לבית ספר חדש ועברתי שוב (בלי שוב חבר) ועדיין קשה לי אבל אני מנסה להתאמץ כדי ללמוד שצריך לדעת לקבל שינוי ולא תמיד אותם חברים יכולים להמשיך איתי לכל מקום. אבל עדיין אני לא מצליח... הכל טוב ויפה ולפעמים בערב אני מקבל תחושה רעה כזו וניהיה עצוב ונזכר בבית ספר הישן וחושב שהחדש חרא ושאני לא אצליח להשתלב וכדומה ולפעמים אני פורץ בבכי לא אוכל ממש סיוט אני כבר לא מבין את עצמי. איך מתגברים על זה יש לכם טיפים עצות או דברים שאני יכול לעשות כדי להתגבר על זה? כי יהיה לי בחיים עוד הרבה שינויים ואם לא אתגבר על זה עכשיו אני לא אתגבר על זה כל החיים.
לנער ?טיפים? תוכל למצוא אם תקליק על הכותרת ?טיפים לגולשים? הנמצאת במרכז דף זה מימין, או באתר המעולה של ד?ר ברוך אליצור ( חפש בגוגל). בעייתך - קשיי הסתגלות ורגישות יתר אמנם שכיחה ומוכרת אך נראה לי שיתכן ו?טיפים? ולכן עצתי לך שתפנה לקבלת ייעוץ פסיכולוגי מתאים. תוכל וכדאי שתתייעץ בענין עם הוריך, יועצת ביה?ס וכד? .
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
