מרגישה שאני הולכת לאבד את זה.

לפני שאספר מה עובר עלי, אציין פרטים חשובים: בת 27, סובלת מחרדות, דיכאון, דיסטימיה, OCD ואנורקסיה. לפני שבוע איבדתי חתול רחוב שטיפלתי בו במשך 6-7 שנים. הייתי מאוד מאוד קשורה אליו, מעבר לרגש שהיה לי אל שאר החתולים שטיפלתי בהם. הוא גסס בידיים שלי ומת ימים לאחר מכן באישפוז וטרינרי. רק לפני יומיים הבנתי שהוא בעצם לא נמצא ואני חושבת שאני לוקחת את זה יותר מדי קשה. מעבר לעצב המקובל, אני ממש מרגישה את הדיכאון צף. הדופק שלי עולה מ-100 פעימות לדקה. אני ממש מרגישה שאני הולכת לקרוס, ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני לחוצה כל היום ועצבנית. והדופק אף פעם לא נרגע, הוא מורגש בכל הגוף והוא מהיר. אני לא יכולה לסבול את זה, לא את החולשה, לא את הדופק, לא את הדיכאון הזה.. מה לעשות? איך אני אמורה להתמודד עם זה??