דמעות והסמקה
דיון מתוך פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
שלום רב, אני בת 25, סטודנטית. אני מרגישה שיש פער גדול בין איך שאנשים תופסים אותי, שזה לרוב כבעלת ביטחון עצמי די ברור, חברותית ופתוחה, לבין קשיים שאני חווה בכל מיני סיטואציות חברתיות. כבר המון זמן שבמצבים שמישהו אומר לי "הכל בסדר? את נראית לא בסדר" אני מיד מסמיקה כולי והעיניים שלי בורקות, על סף דמעות. מאוד קשה לי להתמודד עם התופעות הפיזיולוגיות האלו של ההסמקה והדמעות שישר עולות לי בלי שום סיבה גם כשהכל בסדר. זה קורה לי בעיקר בעבודה מול הממונים עלי ומול אנשים מבוגרים יותר שאני תופסת כסמכותיים וחשוב לי היחסים איתם. אני מרגישה מאוד פתוחה, אבל מיד כשמכניסים אותי לפינה הזאת של "משהו לא בסדר" או משהו אישי אחר שקצת לא נוח לי איתו, כמו שאמרתי אני מסמיקה כולי והדמעות מגיעות.. מה לעשות?
דנה נראה שהדמעות וההסמקה הם ביטוי להתרגשותך המוגברת במצבים מסויימים שהמשותף להם הוא תחושת חוסר אונים או מבוכה משמעותית. עקרונית, אי מתן משקל ומשמעות לגילויים פיזיולוגיים אילו וראייתם כטיבעיים וחינניים עשוי לתרום להפחתת הופעתם. כמו כן ניתן לטפל בבעייתך ברמה הסימפטומטית על ידי לימוד ותרגול של טכניקות הרפיה והיפנוזה עצמית (ראי הקלטות שמע בענין, באתרו של ד?ר ברוך אליצור ), או ברמה המניעתית יותר על ידי טיפול פסיכותירפויטי- דינמי. עקרונית הייתי ממליץ על טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי המשלב הבנה דינמית יחד עם כלים ישירים להקלת והפחתת הסימפטומים.
מנהל פורום התמודדות עם מתח, לחץ וחרדה
