עצבות לאחר אבל

שלום רב, טרם מלאו שנתיים מאז איבדתי את בעלי היקר ז"ל ממחלה אנושה והוא בן 62. לפני 20 שנה נפטרה אמי באותו גיל. אבי התחתן בשנית ויחד עם אשתו החדשה החליט שאני שונאת אותה והוא לא שומר איתי קשר, אלא אחת לשנה הוא מגיע עם ספר ביום הולדתי. יש לי אח רווק שעתה חלה במחלה קשה ועבר ניתוח ואני מנסה לסייע. הוא סגור וכרוך אחרי אבי . ובתי האחת הנשואה עם 2 ילדיה - להם אני עוזרת בלי קץ, החליטה שאני מקשה עליה , . בחג האחרון ישבתי לבדי כי הם רוצים להיות יחד. מעולם לא הרחקתי אותה מסבא שלה. אך לאחר 20 שנה כשהזמין אותי לביתו ( בית ילדותי שכה חסר לי שאיני יכולה לבוא לשם) ישב ושתק וכך אשתו. בקשתיו לשוחח איתי פעמים רבות, להמשיך להיות איתי בקשר, אך הוא טוען שיש לו אשה חדשה ואם כך לא יוכל להיות איתה ואיתי. האבא הוא בן 87. לא ניתן לשנות אדם בגילו - עקשן. סגור שמעולם לא דיבר על רגשותיו. תמיד שתק אל אמי ולמעשה כניצןלי שואה היתה לי הרגשה שגדלתי את הורי ואת אחי. זכיתי לבעל נהדר ולצערי לאחר 36 שנות נישואים מאושרות הוא נפטר. אני מרגישה כה בודדה וכואבת, למרות חברים ושכנים טובים. אך משפחתי מתאגדת נגדי כי כל בקשתי היא לא להתנכר אלי . כשאני אומרת כמה כואב לי שיושבים מולי ושותקים ומרחיקים אותי מבית ילדותי, מיחסים את הבעיה אלי. שכחי מהכל _ מכך שביום הלויה של בעלי רצתה אשת אבי שאלחץ את ידה ונעלבה שסובבתי את גבי. מי ראה משהו ומי יכול היה להתייחס באותו יום נוראי. ועד שלא אבקש ממנה סליחה הוא - אבי לא ידבר איתי. ביום הולדתי האחרון הגיע אלי לתת לי ספר מתנה ואמר - בואי אלינו לארוחה. 5 דקות לאחר מכן טילפן ומר - אשתי לא רוצה אותך - אל תבואי. כך חזר הסיפור כמה חודשים לאחר מכן ביום האזכרה של אמי. אחי אבי ואני פקדנו את קבר אמי ובעלי ,והם הלכו לארוחה בבית אבי ואני שוב לבדי בוכה ולבד. בתי שהיתה בהריון נמנעה מלהגיע. את עזרתי לאחי הוא לוקח. שעות שאני עוזרת לבתי עם נכדי שהם בבת עיני. בחג פסח האחרון, כששוב ישבו יחד עם אבי ( אחי ובתי וילדיה שלה) ואותי הותירו לבד. אחי שחלה העביר את המסיבה אל אבי - ואני שוב לבדי. שכנים וחברים ממש לא הבינו ותמכו בי. אני לא רוצה להיות קרבן ולא מחפשת רחמים. כעת בהיותי בפנסיה, אני עדיין עובדת מעט ומוצאת הרצאות וטיולים ומאוד יודעת להעסיק עצמי. אך הבדידות וההתנכרות המשפחתית הביאו אותי בחג האחרון לכאבי לב ועצבות כבדה. החלטתי לנסות לא לחזר אחריהם יותר, כי כל פעם זו כניסה לגוב אריות. אבי ואחי (רווק בן 60)תלותי ואינפנטילי - כבר לא יעזרו לי ובודאי לא אשתו החומרנים שרק משפחתה והאגואיזם שלה ומלותיה מהפה החוצה - ודאי לא תעזור. בתי שנקרעת בין אבי לבעלה - שתלך בדרכה. היא כה זקוקה לעזרתי, וכשזה בא מיד מטלפן בעלה עם בקשות. החלטתי לשבת בשקט ולשתוק.( השקט הזה אוכל את כוחותי, אך זו הדרך היחידה שנראית לי להתנקות. איך ניתן לגשר ? גם כשהזמניתי את אחי אלי עשרות פעמים בא לשתי דקות ואמר שאינו מוכן לשמוע רע על אבי. אני אמרתי לו שאבי - כשלא יהיה. מי יהיהי לו? בתי כועסת עלי כעת כי זה נורא ואיום שניסיתי לפני החג עם הזמנתו של אבי אליו לומר לו שאגיע רק אם ידברו איתי. הלכתי ושוב ניסיתי וישבו מולי ושתקו. בקשתי את אבי לנסות להתפייס ושוב דבריו היא נפגעה. מי זו ההיא הזו ? אשה שמקשיבה לשיחותי שמוחקת את הודעותי. ובתי ובעלה הורידו את הנכדה שכה קשורה אלי וישבה עלי כי שאלתי למה שוב לא מדברים איתי. בעל בתי החליט שלא מוכן שבתו תשמע דברים רעים ושלח את בתי לקחת את הנכדה ממני. מאז הם כועסים ולא מדברים איתי. בתי נסתה לטלפן ואמרתי לה כמה כואב לי מה שעשו. והיא ענתה -תשמחי שטלפנתי לך. ניסיתי להסביר לה שאני כואבת ונמצאת בגבול כוחותי בבדידות ובכאב. תשובתה - מה את רוצה ממני , לכי לעזרה. שעות וימים אני עוזרת שומעת ותומכת בה על כל חרדותיה ודאגותיה. מה עושים? כל פעם מחדש פיצוץ אחר. מצאתי שעדיף לי להתרחק מאבי ואחי. כשניסינו לבקשתו ללכת ליעוץ פסיכולוגי לפני שנה , בקשתי אצל הפסיכולוגית שכלל ראשון יהיה שמה שידובר בחדר ישאר חסוי. הוא ענה מיד שלא יוכל שלא לומר לאשתו כל מה שקרה בחדר. היא טלפנה , כי הוא לא סגר את מכשיר הנייד שלו וחקרה אותו על כל מה שקורה. כאשר אמרתי לו שלא ניתן להמשיך כך אמר הוא והיא - מה את רוצה ,את לא אמרת הכל לבעלך ? מי היא ? אשתו השניה, אשה זרה לי ומתנכרת. כלומר - תושיה איתו לא תהיה וגם אם יבולע לו רע לא אוכל לעזור לו כי הוא שנים לא עזר לי גם בגידול ילדי וגם בעת מחלה של 5 שנים ויותר של בלי. אחי ניסה להיות פה פיזית, אך הוא כולו טוטל בשביל אבי וכבר מקשה עליו מאוד וודאי על אשתו. כל זמן שהיא קבלה מאבי רק טוב הכל בסדר. עכשיו שהיתה לאבי תאונת דרכים ואין לו רכב הגברת חללתה ומסכנה ומנהלת את כולם סביב לטובתה. ובתי -- כמה קשה לבקש מילדים, אך גם לתת לא ניתן ללא סוף. גם אני עכשיו חלשה , אחרי חורף של מחלות וכעת החגים. מה עןושים כיצד לנהוג ? ללכת ליעוץ? איני רוצה כי בילדותי זרק אותי אבי בכפיה למוסד כי בלוטת התריס שלי קרסה וקבלתי הרעלת הורמונים. מאז החליט שאני גרועה ומתרחקת. אמי באותן שנות בגרותי התמוטטה ואושפזה מספר פעמים. אני לשמחתי יצאתי מבית זה בגיל 18. למדתי הגעתי ללמד באקדמיה ולנסיעות שבתון רבות עם בעלי ובתי היתה לנו למשוש חמדה. לצערי בת אחת בשל קשיים בלידה. לכן- נותר לי להאמין בכוחות הנפש שלי והאינטואיציה הפנימית שתמיד עזרו לי מאוד. עצוב כה עצוב עכשיו בבדידות זו. הפתרון היחיד שאני רוטה הוא להקים לי זוגיות חדשה. אל בתי לעולם לא אתנכר וכעסיה דרך בעלה - שיהיו בדרכה. כיצד אוכל להשתקם וכמה חבל שבתי שופטת אותי וכמה קשה שאין מביןמה קשה לאבד בעל ולהיות לבד בבית שנותר עם קירותיו ואני בתוכו לבד ערב ערב וחג חג. כה רבות אני מזצינה אך אפס כוחי במצב זה להתיחחס אליהם ולעזור לאחי. אני לא כספומט וביבי סיטר לעת צורך - וברע לי איני יכולה לומר מלה וחצי מלה . גו