כנראה שסובלת מהפרעת דאגנות כללית...

סך הכל החיים אמורים להיות יפים עכשיו. אני התחלתי קשר זוגי עם גבר שטוב לי איתו ועוד פחות משנה אני מסיימת את הלימודים הקשים. אך הבעיה איתי היא שכמעט תמיד אני לא מצליחה להינות מההווה, אלא חושבת מאוד רחוק על העתיד. הרבה דברים גורליים עבורי, היכן שהם לא צריכים להיות, ואז אני מרגישה בבלאק אאוט מבחינת לימודים לעתים, או שזה בלאק אאוט חברתי... אני פשוט לא אותו אדם שמח... האהבה העצמית נעלמת... החרדה לאבד גדלה. ואני פשוט סובלת מאוד. זה מתבטא בין היתר בתחושת מועקה פיסית ונפשית. קשה לי הרבה יותר להתמודד עם דברים בסיסיים. יש לי גם תקופות טובות, אבל עם הרבה נסיגות למצב הזה. אני יודעת שכנראה אצטרך לפנות לטיפול פסיכולוגי (כמובן שרוצה לשמוע גם את דעתך). האם יש לך גם אופציות התמודדות עד לתחילת הטיפול?