התייבשות וחרדה

ד"ר מאיר נעמן, שלום רב: זה כמה חודשים, ורק כמה חודשים, שאני מתמודד עימה: אני חרד כמה חודשים שמא אני הומוסקסואל, כשרק חצי שנה לפני הסוגייה הזו לא הטרידה אותי. כן אני מפנטז על משגל גברים, כן בקטנה התנסיתי באקט עם גבר ( וזה לא ממש ריגש אותי ), אולם מעולם לא חשתי את המשיכה - הרגשית והפיזית - שאני חש לנשים, אבל כאמור, אני חרד באשר לכך. גיליתי שאני אדם בעל נטיות לחרדה בערך בגיל 26. זה מעולם לא הגיע לחרדה קיומית, אבל כן לתרחישים בלתי אפשריים, כגון העובדה שכאשר שכבתי עם נערת ליווי הכנסתי ( בכוח ) לעצמי שהקונדום נקרע ושיש לי איידס. חשוב לי לציין שפרצי החרדה היו במרווח די רחוק אחד מהשני, לפעמים חודשים, ולמזלי מעולם הם לא השפיעו מעבר למחשבות טורדניות, לא שאני ממעיט בכך, אבל לשמחתי זה לא לווה בקשיי נשימה ודיכאון. משום מה, בחוסר אחריות משווע, אינני מקפיד כלל על צריכת מים ושותה עד 6 כוסות נס-קפה ביום. על אף שינה טובה אני מתקשה להתנתק מהמיטה, אני עייף ברמות ממשיות, יש לי מחסור בברזל ובצינק. ברור לי שעל בסיס יומי אני סובל מהתייבשות, ועל כן אני תוהה האם ישנו קשר ישיר בין ההתייבשות והעייפות שלי, לבין החרדות שאני חש באשר לנטייתי המינית? האם בכלל התייבשות ועייפות כרונית גורמת לחרדות שאינן מן ההיגיון? תודה!

אני מקבל לחלוטין את הצעתך, ובהזדמנות הראשונה אפנה לייעוץ. אולם אשמח אם תוכל לומר לי - עד כמה שניתן להעריך מהתכתבות - האם יכול להיות מצב שבו, על-אף ההתנסויות המינוריות שהיו לי, שאני סתם חרד לגבי היותי הומוסקסואל? או שאין עשן בלי אש? כי זה לא שפתאום נחתה עליי משיכה לגברים, אלא בחצי השנה האחרונה נשים אינן מעניינות אותי וזה מה שהכניס אותי ללופ החרדות. על כן אני תוהה האם חרדה בכוחה להאפיל על האמת. בברכת חג שמח.