התמודדות נפשית קשה עם רגוש שלי

שלום אני אמא לשניים, בת 35. התגרשתי לפני כ4 שנים. אני פונה לפורום הזה כי יש לי קושי בהתמודדות עם הגרוש שלי עד היום וזה מלווה אותי ומשפיע על החיים שלי, על הבנית זוגיות החדשה שלי, על הקשר שלי עם הילדים שלי...ואני רוצה לצאת מזה. תהליך של הגירשוים התחיל לפני כ4-5 שנים. הוא היה ארוך וקשה מאוד. הוחלט שהילדים יהיו במשמורת מלאה אצל האבא. באותו רגע התמוטטתי נפשית. לא האמנתי שהוא "ניצח" ושהוא לקח את הילידם ממני. נכנסתי לדיכאון ולחוסר תקווה. הרגשתי מפורקת, ולא מצאתי כוח להמשיך להילחם משפטית. "הסכמתי" להחלטה הזאת... האהבה שלי לילדים החזיקה אותי. עבדתי קשה על הקשר שלי עם הילדים במעט הזמן שראיתי אותם. עברה שנה והתחזקתי נפשית וחזרתי לתהליך משפטי חוזר כדי להילחם על הילדים שלי. התהליך היום נמשכת כבר שנה. כצפוי הגרוש שלי מלא בכוח נגדי ונלחם חזרה קשות...ואני לא יודעת עוד כמה זמן ימשך המלחמה הזאת. יש לי קושי גדול להתמודד עם הגרוש שלי. אם אנחנו צריכים לתקשר , אני מרגישה ישר אשמה וחלשה וללא מילים יציבות ובורות. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי מולו.... ואני כבר לא מצליח להגיד מה שאני חושבת או רוצה. הוא כמובן "קופץ" על זה ומוריד אותי עוד יותר עם זילזול בי ובכל מה שאני עושה ואומרת. אני הייתי רוצה להיות חזקה מולו ולא לפחד. אני צריכה עזרה נפשית להתמודד מולו ולא לאבד את עצמי. אני רוצה שאכבד גם את אותי כאמא של הילדים שלנו...וקשה לי. אני יודעת שכדי שיכבדו אותי אני צריכה קודם לכבד את עצמי...וזה דבר שכנרא קשה לי כשמדובר עליו. בבקשה אני אשמח לעזרה או לעצה שיעזור לי להמודד עם המצב. תודה