צריך עזרה

שלום.. אני בן 17 וחצי. מיזה כמה חודשים שהתחלתי לחוש בחנק ובקושי לאכול ממש ממש קשה לבלוע את הרוק.. הלכתי לקופת חולים עשיתי בדיקות צילומים והמון דברים.. היתי בלחץ מתח וחרדה ממש גדולה חשבתי שזה סרטן חס וחלילה או מחלה או משהו גרוע שיסכן את החיים. בסדר עבר זמן עבר חודשיים בערך.. הרופא הביאה את כול התשובות אמרה שאולי עדיף להתעייץ עם פסיכולוג כי אין לי כלום לא בגרון לא בוושט ובכול המקומות שעשינו צילומים אמרתי לה ולעצמי ולאמא שלי מה פיסיכולוג מה אני איזה משוגע ודברים כאלה כאילו לא האמנתי שזה זה האמנתי שזה עוד בעיה המשכנו לבדוק שוב אין כלום בקיצור עבר חודש מאז שהיא אמרה שאין לי כלום וצריך ללכת לפיסיכלוג לפני שבוע התחיל לי משהו מוזר מאוד מוזר.. התחיל להיות לי עוד קול בגוף שהוא גם עכשיו.. נגיד אני עושה משהו, הקול הזה אומר לי לא לעשות אותו ולעשות ההפך.. נגיד אני אוהב משהו חושב על המשפחה הקול הזה בא נגד המשפחה שלי .. דברים כאלה מוזרים.. ומשהו שיש לי אותו כבר כמה שנים שלפעמים אני בא לחברים ומנסה להיות כמו איזה חבר שמצליח לו שהוא מקובל וכול פעם אני מנסה להיות חבר אחר בבתנהגות זה כבר הרבה זמן לא מלפני שבוע, רק הקול הזה זה מלפני שבוע הבנתי שלדעתי יש לי פיצול אישיות.. הקטע פה שכול הזמן היתי מודע ליזה !! תמיד תמיד התבלטתי על כול דבר ודבר אבל לא היה לי את הקול הזה... מאז שהוא הגיע זה כבר הפך את ההרגל שאני מתלבט ללא נורמלי כי התחלתי להבין שיש בעיה תאמת גם לפני הקול הזה.. תמיד היה לי דברים מוזרים של נגיד חודש אני אוהב כדורגל ואז אחרי שבוע אני לא אוהב.. תמיד התלבטתי על כול דבר קטן, נסטי קולה מה לאכול בבוקר תמיד תמיד.. התלבטיות כאלו חשבתי שזה נורמלי עד לפני שבוע גם יש לי חשק לישון הרבה.. מהלפני שבוע הזה.. ואני מרגיש משועמם אז ככה..מה שאני בטוח.. שזה נובע מלחץ חרדה מתח ופחד .. כי תמיד תמיד.. שאני יושב נגיד עם חברים שלי.. ואז באים איזה 2 שתמיד לא עושים לי טוב ויורדים עליי אני בלחץ ואומר אמן אמן הם לא יבואו וכולי מתח וחרדות עם הם יבואו או לא ומלא דברים כאלו כול הגיל התבגרות שלי זה מתח לחץ ופחד השאלה ממה זה נובע אני בטוח שיש לי איזה בעיה. מחלת נפש או משהו בסגנון שקשורה ללחץ פחד ומתח כי זה נובע בכול דבר.. אבל השאלה מה זה הקול הזה, אני כבר מכניס לעצמי סרטים רואה כתבות.. אומר לעצמי שאין לי עתיד.. שאאני יהיה במוסד.. כי זה באמת הגיוני, יום אחד בא לי ללכת לבצפר יום אחד אני אומר אני יפרוש וילך לעבוד.. אין לי מחויביות לדברים שאני עושה וזה מאוד מפריע לי בבקשה תעזרו לי ותיקראו הכול ! אני באמת מקווה שזה לא מחלת נפש ויעבור אחרי גיל ההתבגרות..

אתה לא מבין איך שאתה מרגיע אותי, אבל בכול זאת אני אומר ושואל את עצמי איך אתה יכול לדעת שאין לי פיצול, שאני מרגיש שזה פיצול וממה שקראתי זה בול הסימנים שיש לי, גם אתמול קרה לי משהו מוזר הרגשתי הרגשת חנק דפיקות לב כאילו אני עומד לקבל התקפת לב כאבי בטן רעידות וכאילו הרגשה שאני מנותק מהמציאות אמרו לי שזה חרדה אבל זה קרה לבד בלי שאני ידע... שוב פעם ברור לי שכול זה קשור ללחץ חרדה פחד ומתח לא מוסבר אני באמת מקווה שזה רק לגיל ההתבגרות.. בקשר לפסיכולוג או פסיכאטר, לאן לפנות מהם ? 2- יש דרך שההורים לא ידעו, כי אני יודע שהם לא יתמכו.. 3- יש דרך שהצבא לא יוריד לי פרופיל, חשוב היה לי ללכת לקרבי ועכשיו זה הוריד לי את כול הביטחון.. אני אומר לעצמי עם אני מפחד מכלום, בצבא אני יפחד מכול דבר.. תודה רבה רבה לך ד''ר ואשמח שתענה לי ...