אני בבעיה.. אודה להתיחסותך.

שלום לך דוקטור, אני בת 29, רווקה. הכל התחיל כשהתחלתי עבודה חדשה, והיה לי חיבור מאוד טוב עם הבוס שלי כבר על ההתחלה. אהבתי את העבודה, למדתי המון מהבוס שלי והערכתי אותו. מהר מאוד התחיל ביננו רומן, שהתחיל בשיחות לתוך הלילה ובסוף גם הגיע לסקס. סיימתי את העניין כי הרגשתי מועקה ולחץ מצידו כי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהרבה זמן לא הרגיש כל כך טוב עם מישהי. אני מרגישה שהוא לא בשבילי, הוא נשוי (לטענתו- לא באושר) הוא אפילו דוחה אותי ואין לי שום חשק לשכב איתו או לגרום לו הנאה, ולפעמים יש בי תחושת גועל שאני חושבת עליו ועל צורת הדיבור וההתנהגות שלו כשאנחנו שוכבים וסתם באופן כללי. ניסיתי להתרחק ממנו ולהמנע ממצבים אנטימיים ומשיחות לא בנושאי עבודה. זה הצליח למשך תקופה, אך נשארנו חברים טובים ושיתפנו אחד את השניה בכל מיני סודות עבודה והתייעצויות. לאחרונה הרגשתי בודדה ושוב התקרבנו. מעבר לתחושת הבדידות, אני מרגישה שעוברת עלי תקופה לא קלה. אני עצבנית, אני נשארת במיטה עד מאוחר בבוקר (וכמובן שהבוס מוותר לי), אין לי חשק לעשות ספורט או דיאטה והגוף שלי לא במצב טוב בגלל כל מיני מחלות שתוקפות אותי לאחרונה. לפני מס' ימים שוב סיימתי את הקשר המיני ביננו, אך אני מדברת איתו כל יום ואני מרגישה שזה מטריד אותי, ומונע ממני לטפל בעצמי כי אני כלואה בתוך המבטים שלו ומשפטי הקנאה שלו. אני לא נהנית מהעבודה יותר, אך אני מייחסת את זה לכך שהוא נמצא באזור וזה מפריע לי. לא רוצה לעזוב את מקום העבודה בגללו, בטוח שלא במצב הנפשי שאני נמצאת כרגע כי אין לי הרבה כוחות נפשיים לחפש עבודה חדשה. ולצערי אין אפשרות לעבור לתפקיד אחר בגלל ההתמחות הספציפית שלי. אני בלחץ כי הזמן עובר מהר ואני לא מטפלת בעצמי, חוזרת על הטעויות שוב ושוב, אבל מצד שלי אני לא יודעת מאיפה להתחיל. מרגישה לבד, ולצערי אני כבר לא שמחה ואוהבת את החיים ומשמעותם כמו שאהבתי פעם.... אשמח לתשובתך הכנה, אני מפחדת לעשות צעדים קיצוניים. תודה.