התמודדות עם לחץ שקיים בסביבת המשפחה

הי, אני בנאדם לחוץ :) זה משהו שכמעט ישר קולטים עלי, זו תכונה שלמדתי לצחוק עליה ואולי יותר מדי לחבק אותה כתכונה חיובית שמלווה בחיוך כי זה גורם לאנשים להתחבר אלי (כמו שיש הרבה סטנדאפיסטים שמדברים מהר, וכועסים ועצבנים ואיכשהו.. זה מצחיק :) ) למרות זאת, במהלך השנים האחרונות ראיתי שזה פוגע בי מאד, פיזית , רגשית, ומקצועית. חשבתי הרבה איך לשנות תכונה שמושרשת בי כבר שנים ( אני בת 28) וניסיתי הרבה דברים, מפסיכולוג ועד לתרגילי נשימה, mindfullness ועוד. יש שיפור, אין ספק אבל יש רגעים שגורמים לי לחשוב איך אהיה בתור הורה או בתוך זוגיות ארוכה? הבנתי היום משיחה עם חבר ששנינו גדלנו בבתים שונים מהבחינה הזו, אם הוא היה עושה משהו בלי כוונה, מפיל או שובר משהו בתור ילד.. ההורים שלא לא היו עושים דרמה משום דבר, לא היה לחץ .. אוירה נעימה סהכ למרות הקשיים שחוו.. אצלי? כל דבר קטן גרר מהומה מטורפת ואני הייתי ילדה ממשק שקטה ביישנית ומנומסת.. אבל כל דבר קטן שקרה הפך אותי לחסרת אחריות, שלומיאלית וכו'. יש הרבה אהבה במשפחה שלי אבל גם המוווון סטרס. האם יש לי סיכוי להיות אחרת? על מה היית ממליץ? תודה :)